שלום לכולם.
הציונים שלי אף פעם לא היו גבוהים למרות שהשקעתי, אף פעם לא היו לי חברות למרות שניסיתי להתחבר וגם עברתי התעללויות (למשל פעם בטיול שתי ילדות שהיו מאחוריי בעטו בי ונפלתי קדימה עם התיק הכבד שהיה לי על הגב ופתחתי את הראש) וחרמות (מגיל 9 עד 15). אין לי רישיון עדיין כי קשה לי ללמוד לתיאוריה (לאח ואחות שלי יש כבר רישיון+רכב)... אף פעם לא הייתה לי עבודה קבועה למרות שניסיתי להיות עובדת טובה והמקסימום שהסכימו להעסיק אותי הייתה תקופה של 3 חודשים... שמעתי לקוחה בחנות שאומרת אוף לא סבלתי אותה שם(מסעדה) ועכשיו הביאו אותה לפה (חנות נוחות) ויצאתי בוכה מהמשמרת. אף פעם לא הייתה לי זוגיות (ילד אחד התחיל איתי ויצאנו כמה פעמים בודדות אבל הוא הטריד אותי ומאז קשה לי לסמוך על גברים) אז גם לא ניסיתי להיכנס לזוגיות. אני לא מצליחה למצוא את המקום שלי בשירות שלי למדינה (שירות לאומי).
אני בוכה כל לילה כבר שנים.
אני כל הזמן ישנה כי אני שונאת לחיות והשינה זאת הבריחה הכי טובה שמצאתי מהמציאות.
נמאס לי מהמציאות הזאת ואני לא רוצה לברוח יותר.
אני כל כך צריכה חיבוק חזק וארוך ואין לי אף אחד בעולם שייתן לי אותו ויעזור לי לרפא את הלב.
זה יותר כמו רשימת תלונות של עצמי על עצמי או פריקה משאלה אבל תודה שקראתם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות