אני בזוגיות 8 חודשים וטוב לנו מאוד,
מסתדרים, קוראים אחד את השנייה, מצליחים להתגבר על תלאות כאלה ואחרים ואני מאוד מעריכה אותו כבן אדם.
חודשיים אחרי שהתחלנו לצאת הוא סגר עסק שהיה ברשותו, וכעת הוא מתנהל מול חובות ועובד באבטחה כדי להצליח לחזור לתלם ואז יראה לאן יתקדם ברמת הקריירה.
חשוב לי להגיד שכל שקל פנוי שלו הוא משתדל להשקיע בי,
אין מה לדבר על זה שהוא בן זוג ושותף להכל, דואג לי ושם בשבילי.
אבל יש מצבים רבים של אי נוחות מאז הסגירה של העסק,
אני לא אחת שיש יותר מדיי לה בעיה לשים כסף על הצד השני או משהו כזה,
אבל אני מרגישה שאני צריכה לקבל הרבה "אין לי כרגע" (ואני לא מבקשת כלום, באמת, רק קצת לבלות),
ברור לי שהוא רוצה להגיע למקום טוב,
אבל אני מרגישה כל פעם שאני אומרת "עוד חודש-חודשיים זה יסתדר" שזה קצת בא על חשבוני,
הוא לא יבקש ממני בחיים כסף לכלום,
אנחנו יוצאים מעט מאוד, ובילויים וחוויות משותפות זה פשוט משהו שמאוד היה בהתחלה ומאוד חסר לי כיום.
אני לא אדם בזבזן בכלל, לא מחפשת חו"ל ונופשים כל היום, אבל כן לייצר חוויות ולא כל היום עבודה-בית.
השאלה שלי היא לא רק לגבי החוסר הזה שאני מרגישה 6 חודשים מתוך 8 והצמצום,
אלא לגביי העתיד, קיימת אצלי תחושה כאילו כלכלית יהיה קשה מאוד לנהל ככה בית,
אני מאוד יודעת להתנהל, לא מרוויחה המון אבל מצליחה להתמודד עם המון הוצאות, ואותו אני לא מכירה הרבה לפני החובות, אז לא יודעת אם זו רק תקופה, או שנוצר הרגל שאשמע אותו כל החיים.
לאחרונה אני חושבת המון אם אני רוצה להמשיך ככה. מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות