שלום לכולם
אני באמת בנאדם שאוהב להגדיל ראש וללמוד דברים חדשים,
אני אוהבת לפתח דיונים, אוהבת להבין, אוהבת לדעת דברים ולגלות, ובעיקרון אני חושבת שהאינטליגנציה הרגשית שלי מאוד גבוה.
אבל בלימודים אני על הפנים. פשוט על הפנים. וזה לא משהו שהדרדר אצלי בשנים האחרונות
או נפילה כל שהיא שנגרמה בעקבות משהו
אני פשוט לא אוהבת לשבת מ8 עד 5 בכיתה
וכשאני מנסה ללמוד לבגרויות, גם אם אני אשן 14 שעות בלילה אני אקבל גל של עייפות.
ההורים שלי השלימו עם זה והבינו שזאת אני. ואין מה לעשות.
שאני כן חכמה וכן ילדה טובה אבל לא לומדת לא בגלל שיש לי בעיות בבית או שאין לי כסף בבית ושבגלל שאני הלכתי לעבוד או מעצלנות .
אני אוהבת את תחום הקוסמטיקה האיפור השיער הבגדים אני בהחלט סוג של ליידי.
אני חושבת שבנאדם צריך לעבוד בעבודה שמתאימה לו שהוא יהנה ממנה שירגיש סיפוק ותחושה שהוא עובד גם בשביל הכיף ולא רק בשביל הניירות.
ואם זה לא בשבילי אז מה אני יכולה לעשות?
אבל הבעיה שבדור של היום שופטים בחורה לפי ההשכלה שלה דיי הרבה פעמים
בחורים עם כסף תמיד שואלים אותי אם יש לי תעודת בגרות או אם חשבתי כבר מה אני רוצה ללמוד אחריי הצבא
מה אני יגיד לגבר שאין לי תעודת בגרות ושאני לא מעוניינת ללכת ללמוד באוניברסיטה אחריי הצבא?
לא שזה דבר רע... אבל זה קצת מוריד מהערך שלי ולזה אני מאוד דואגת.
גם כל החברות שלי כבר מתכננות תוכניות שהן רוצות ללמוד רפואה , פסיכולוגיה, מנהל עסקים
הרבה דברים שלפעמים הייתי רוצה ללמוד כמוהן ולהיות עם שאיפות כאלו גדולות.
אני ממש דואגת לזה והעניין הזה מעסיק אותי דיי הרבה.
אני יודעת שאם אני ממש רוצה דבר אני ישיג אותו וזה קרה לי דיי הרבה פעמים.
שאם למדתי ממש לאיזה מבחן שרציתי קיבלתי 100, יותר מכל החכמות שיש אצלנו בשיכבה.
או שאם למשל רציתי לעבור תיאוריה עברתי ראשונה עם 0 טעויות. וטסט ראשון. כשאני ממש רוצה משהו אני משיגה ויודעת!
אבל אני לא כל כך רוצה את הלימודים האלה.. וזה מה שכואב לי.
זה באמת נכון לגביי החברה שלנו היום?
או שאני טועה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות