יש לי חברים.. אי אפשר להגיד שלא. אבל אין לי איזה חברה הכי טובה.. יש לי סוג של חברה הכי טובה. הבעיה העיקרית שלי זה שבצורה טבעית נוצרות חבורות בשכבה ולכל אחד יש את המקום שלו- חוץ ממני. אני מדברת עם כולם... בנים,בנות, מהכתה ומהשכבנ. העניין זה שאני פשוט מרגישה לבד. הדברים הקטנים הם אלו שגורמים לי להרגיש חסרת חברים. לדוגמה בטקסי בית ספר, אף פעם לא יהיה מישהו שיבוא וישב לידי, תמיד אני זו שמחפשת ליד מי לשבת. ברור שלא יגידו לי לא לשבת אבל זה אף פעם לא יהיה מרצון של אחרים. בנוסף לזה, חברות שהן הסוג של הכי טובות שמקודם הזכרתי, מצאו להם חבורה שמורכבת ממלא תלמידים, גם מהשכבה שלנו וגם מעלינו בינהם הרבה חברים שלי אבל כמו שאמרתי קודם, אף אחד לא באמת ממש קרוב אליי. מאז שהיא ״הצטרפה״ אליהם אני מרגישה ממש לא קשורה. גם כשאני מנסה לשבת איתם אז אף אחד לא באמת מדבר איתי וכשאני מנסה ליזום דיבור אז דיי מיבשים אותי. אני מוצאת את עצמי מסתובבת בהפסקות ומחפשת עם מי לדבר. ימי שישי כשכולם יוצאים רק אני נשארת בבית כי כמובן שלא מזמינים אותי הרי אני לא קשורה. כרגע בין הדברים היחידים שמעסיקים אותי זה מה יהיה אחרי לימודים (בחופש הגדול או בצבא לדוגמה), כשכולם ישמרו קשר כל אחד עם החבורה שלו, ורק אני לבד כמו בכל חופש. אז למי שהיה מספיק כוח לקרוא את החפירה (ותודה על זה ד״א)- מה אתם מייעצים לי? אני כבר לא יודעת איך להתקרב לאנשים. מרגישה בודדה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025