אין לי אף אחד שאוהב אותי, איך למצוא אנשים שיאהבו אותי?

היי לכולם.
אין לי אף אחד שאוהב אותי באמת. כולם (כולל אמא שלי ואחותי, אחי תודה לאל לא) צוחקים על הגובה שלי (1.50 מ') ועל המבנה גוף שלי (ישבן גדול וירכיים גדולות ועליתי במשקל כי הייתי בדיכאון אז יש לי קצת בטן). אני מאוד רוצה ללכת לחדר כושר אבל אין לי כוח לקום מהמיטה בכלל. כל מה שאני עושה זה לישון וכשאני קמה מהמיטה לשירות לאומי (8 שעות ביום בראשון עד חמישי) אני מחכה לחזור הביתה ולישון.
בחנוכה האחרון למשל אמרתי שאני אוהבת סופגנייה ואחותי אמרה שאני נראית כמו סופגנייה וקראו לי מטר ובמבה נוגט וכולם צחקו... אין לי חברות/חברים לצאת איתם. תמיד מבטלים לי ברגע האחרון אז אני פשוט לא קובעת יותר עם אף אחד כי נמאס כבר להתאכזב. ומישהו סיפר לי שהוא שמע שאמרו עליי שאני לא אוהבת אנשים (אני פשוט ביישנית וזה ביאס אותי כי אוטומטית זה יוריד את החשק לאנשים להכיר אותי)...
אף פעם לא הייתה לי אהבה אמיתית וזה הכי שורף לי בלב. אני כל כך צריכה חיבוק. כל כך צריכה את הכתף הזאת לבכות עליה מאשר לבכות כל לילה לכרית.
ביומולדת שעבר אמרו לאחותי מזל טוב וכתבו לה מלא ברכות באורך של קילומטרים והביאו לה בלונים ולי רק חברה אחת רשמה מזל טוב עם שני סמיילים של לב וזה הרגיש לי כל כך מזויף... כאילו היא רשמה את זה כדי לצאת ידי חובה. כולם מזוייפים אליי, ורק מלחשוב על היומולדת הבא שלי (19) בעוד חודשיים אני רוצה לבכות כי אני יודעת שאני אגיד שאני הולכת לחגוג עם חברות אבל במציאות אני סתם אלך לטייל עם עצמי עם האוזניות ואחשוב על ה-19 שנה המבוזבזות האלה ואבכה לעצמי כמו כל יומולדת עד היום.
נמאס לי. אני מאמינה באלוקים אבל אפילו את ערב ראש השנה לא חגגתי עם אף אחד וישנתי כי לא היה לי כוח להיות מושפלת ולהיות הבדיחה המשפחתית של כולם... וזה מצחיק קצת, כי בעיני ההורים הילדים שלהם הכי מושלמים ועם אמא שלי ואף אחד זה לא קורה. גם אבא שלי לא אוהב אותי כמו פעם. אני מנסה להיות מושלמת כדי שיאהבו אותי וזה לא מצליח.
חשבתי שבעתיד אני אסיים את השירות שלי למדינה, אלמד פסיכולוגיה, אמצא אהבת אמת, אתחתן ואביא חיים לעולם. אני לא חושבת ששום דבר מזה הולך לקרות כי בא לי רק לישון, וגם אני לא רוצה להביא חיים לעולם כזה נורא. אני מפחדת שהם יסבלו מהריקנות והבדידות שמחבקות אותי חזק, עד שלא נשאר לי אוויר לנשום מרוב עצב.
בטח תחשבו שאני ילדותית כי בא לי רק לישון, אבל באמת אני מרגישה כאילו שהגוף שלי שוקל מיליון טון והמיטה ממגנטת אותי אליה.
ראיתי פה שאלה על אם אנחנו חושבים שהחיים שלנו מבוזבזים. מבחינתי התשובה היא כן. החיים שלי הם בזבוז אחד גדול אבל אני רוצה מאוד לשנות את זה.
מה לעשות כבר? תודה לכם.