אני סטודנטית שמסיימת שנה ראשונה ולומדת בבש.. במקור אני מהצפון אז עשיתי סוג של מעבר אל באר שבע. עכשיו סיימתי את השנה בהצטיינות(אפילו יתרה) אבל היה לי מאוד קשה להתרגל לגור בדירה ורחוק מההורים ומכל בנאדם שקרוב אליי. אין לי חברות בצפון בכלל, רק המשפחה שם. ואיך אני אגיד את זה.. אף פעם לא הייתי ממש קרובה למשפחה או ובחיים לא חשבתי שזה דבר כזה חשוב וקריטי. הבעיה שאני מרגישה מאוד בודדה פה למרות שיש לי חברות מהלימודים והכל. כאילו חסר לי להיות בבית, אני חוזרת ממש לעיתים רחוקות(אין לי חדר בבית, זו אחת הסיבות).
עכשיו לפני שהתחלתי ללמוד רציתי מאוד ללמוד רפואה אבל אמרתי שננסה קודם תואר שאני יכולה להתקבל אליו ואם אני אתחרט אז אני אעשה פסיכומטרי בקיץ.
עכשיו ידעתי מראש שבקיץ אני לא אחזור הביתה, כי שוב אין לי חדר שם או מה לעשות שם בעקרון.. החלטתי שעכשיו בקיץ אני לומדת לפסיכומטרי הבא ועושה אותו תוך כדי סמסטר הבא כדי להתקבל לרפואה.
בעקרון, אני כאילו נלחמת על מה שאני רוצה, אני לא מוותרת, אני עצמאית פה יחסית.. אבל אני מרגישה פשוט נורא!!!
כל האנשים מהלימודים בחו''ל, מטיילים ונהנים להם, ואני תקועה בבאר שבע ולומדת לפסיכומטרי בדירה שאני משכירה פה. אני מתחילה לחשוש שאולי בחרתי "להעסיק את עצמי" בקיץ בבש בכוונה כדי שאוכל לומר שנשארתי פה בגלל סיבה מסויימת ולא בגלל שאין לי באמת משהו טוב יותר לעשות. אני פוחדת שכל החיים והתכניות שאני עושה זה שקר, שאם היה לי מישהו או חברות קרובות או הרגשה של משפחה אוהבת אז אולי הבחירות שלי היו שונות.
נכון שללמוד משהו שאוהבי םזה חשוב, אבל לרדוף כל הזמן אחרי הלימודים כשכל שאר החיים שלי לא שווים כלום, מה זה שווה? אני פשוט עצובה כל הזמן. אני מזייפת שמחה. שאני יוצאת עם חברות אני משתכרת קצת לפני כדי להיות "שמחה".
אני לא יודעת מה לעשות.. פשוט הייתי חייבת לפרוק את זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025