ספרדי, אשכנזי - ומה שבינהם בזוגיות

טוב אז ככה, אני הולכת לחפור לכם מעט אז קבלו את התנצלותי מראש.

לפני כשנתיים וחצי פלוס מינוס האקס שלי נפרד ממני. הייתי בדיכאון תקופה ארוכה שבמהלכה הכרתי את האתר הזה. לאט לאט הפצעים הגלידו נכנסתי שתי מערכות יחסים קצרות, שנגמרו בגללי שבסופן הבנתי שאני עוד לא בשלה להתחיל קשר חדש.
כעת, לפני כמה חודשים החלטתי שאני צריכה להתחיל לבדוק את השטח- הרגשתי מוכנה ופנויה רגשית.

מתנצלת מראש שהשאלה שלי הולכת להישמע מעט גזענית כי אני לא מציינת שמות אלא רק מוצא.

רוב מערכות היחסים שלי היו עם גברים ממוצא אשכנזי.
כל הסובבים אותי (משפחה וחברים) "טיפטפו" לי לא מעט בשנים האחרונות שאני צריכה למצוא "גבר"- הכוונה למישהו ממוצא ספרדיי. שישלם עליי שאנחנו יוצאים, שיפתח לי את הדלת לפני שאני נכנסת ו***בעיקררר*** שידע להציב לי גבולות ושיהיה לו מילה. כי מי שמכיר אותי יודע שאני בחורה עם סיי ואני עם המכנסיים בבית ברוב מערכות היחסים שלי. דבר שבסופו של דבר כן מפריע לי. כי אני רוצה שהגבר שלי יהיה גבר ושיגיד לי "קדימה הולכים!" או "אני עכשיו מדבר אל תתפרצי לדברים שלי.." "אני היום מחליט לאן הולכים".

טוב אחריי שהבאתי מעט רקע כללי אני אספר לכם על ההתלבטות שלי.

אחרי שהסביבה הקרובה טיפטפה וטיפטפה הכרתי גבר שעומד על פי כל הדרישות שהחברה הציבה. אך אני מרגישה שחסר בינינו הדבר החשוב וההכרחי ביותר- תקשורת!
נפגשנו כ10-12 פעמים (אין לי מושג איך אנחנו מוגדרים) הוא חיכה עם יחסיי המין עד שאני יזמתי, הוא לא "חפר" בהודעות ובשיחות כמו שהיה לי במערכות יחסים אחרות (דבר שקצת הדליק אותי) שאני מדברת שטויות הוא מעיר לי (ואני מודה שזה קצת סקסי) אבל אני לא מרגישה שאנחנו באמת מכירים אחד את השנייה.
לפני כשלושה שבועות הוא טס לחול והוא לא דיבר איתי כמעט... הרגשתי שזה בסדר ולגיטימי, בכל זאת הוא בחול והכל טוב.
שהוא חזר הוא הרגיש לי מרוחק, לא דיבר, לא יזם להיפגש אז לבסוף החלטתי לדבר איתו על זה כי אני מאמינה בתקשורת כנה ופתוחה. הוא לבסוף הסביר שסתם זה ימים כאלה שאין לו חשק לכלום ולאף אחד בלי שום קשר אליי וקיבלתי את התשובה. אבל היה חשוב לו לציין לפני התשובה שלו ש"ממש נפלת עליי עם השאלות וכל האווירה הזאתי". נפגשנו יום למחרת, הכל היה טוב יפה וכייפי ושוב ריחוק מטורףףףף

עברו עליי כמה ימים לא קלים ולא הרגשתי שאני יכולה לדבר איתו ולשתף אותו לגביהם... לא יודעת למה או איך אבל יצא שהתחלתי לשוחח עם בחור אשכנזי כמו שאני אוהבת. עם שיחה כנה, פתוחה וכייפית. לבחור האשכנזי סיפרתי שאני בקשר לא מוגדר עם מישהו אחר והוא אמר "אני בכל מקרה מעוניין להמשיך לדבר איתך עד שתחליטי מה את רוצה לעשות כי ממה שזה נשמע את נמצאת בקשר שלא מגיע לך".

עבר לו שבוע שבמהלן הרגשתי שהבחור הספרדי הולך ומתרחק והשיחות שלי עם האשכנזי הולכות ומתחזקות.
האשכזי ביקש להיפגש הסברתי לו שזה לא מתאים כי זה נחשב מבחינתי בגידה גם אם זה לא מוגדר עם הספרדי , כי זה לא בסדר.
ואז... הגיע הזמן שלי לטוס לחול גם.
הבחור הספרדי קלט פתאום שלא נפגשנו יותר משבוע (למרות שאנחנו גרים במרחק של 10 דק נסיעה אחד מהשנייה) ושכבר הגיע גם הטיסה שלי לחול, הוא התנצל שלא יצא לו לראות אותי, להיפגש ולאחל לי טיסה נעימה- כמו שאני יזמתי ודאגתי לפני שהוא טס.
והאשכנזי אמר לי שהוא ישמח שבמהלך השבוע הזה אני אוכל לנקות את הראש ולחשוב על הדברים לעומק.

עבר השבוע, אני כבר בארץ דיברתי מעט ממש עם שניהם במהלך השהות שלי בחול... ואני לא יודעת מה לעשות.
אני מרגישה זנותית ולא בסדר.
אני מרגישה שקרנית.
אני מרגישה בוגדנית.
ובעיקררר אני מרגישה לא בסדר!

הלב אומר להיות עם הבחור האשכנזי, אומנם לא נפגשנו אבל זה מרגיש לי שהתקשורת שלנו טובה, שיחות זורמות, יש לנו הרבה דברים משותפים יחד ונראה כי שני הצדדים מוכנים להשקיע.

אבל הראש אומר להיות עם הבחור הספרדי. כי אומרים שלא תמיד אנחנו יודעים מה אנחנו באמת צריכים. וכמו שציינתי כל הסובבים שלי אמרו ועדיין אומרים לי שאני צריכה להיות עם מישהו כמוהו. כייף לי איתו שאנחנו נפגשים והשיחות זורמות וקלילות. אבל במהלך כל הזמן בין לבין שבו אנחנו לא מתראים אני מרגישה שאין לי עם מי לדבר....
אני אובדת עצות.
בבקשה אל תשפטו אותי, אני יודעת שאני לא בסדר ואני "משחקת" (למרות שהדבר האחרון שאני רוצה זה לשחק) ברגשות ובבני אדם.