קודם כל, אני אתחיל מזה שאין לי משהו נגד כל הקשישים ואני לא מכלילה. אם תסלחו לי, אני מרגישה קצת פוסט טראומטית (למרות שאין לי אבחון) כי איבדתי את סבתא שלי שהייתה סיעודית הרבה זמן. בכל אופן, אמא שלי מאמינה בעין הרע ואנרגיות, והיא חושבת שאם מישהו נועץ בי מבט (גם עכשיו) או מתנהג לא יפה אז צריך לשמור ממנו מרחק או להמנע מקשר עין, תלוי בסיטואציה. נכון שגם צעירים יכולים להתנהג ככה אבל אני שמה לב להתנהגות הזאת רק אצל קשישים. במרחב הציבורי, אנשים צעירים יותר לא שמים לב אלי כאילו אני שקופה ורק קשישים נועצים בי מבט, בחיי שזה ככה מאז שאני זוכרת את עצמי ובכל מצב. עוד דבר שאמא שלי הזהירה אותי הוא מלשון הרע ולא להתקרב אפילו לרכלנים. איזה קטע, כל השכנים הרכלנים בבניין שלנו הם קשישים, וגם מחוצה לו. לא ראיתי כמעט אנשים צעירים מתנהגים ככה. אני מכירה אפילו בני נוער או ילדים קטנים מחונכים יותר. לא עשיתי שום דבר רע לאף קשיש ואני לא מתנדבת עם קשישים. למה יש להם משהו נגדי? כי עם צעירים יותר זה לא קורה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025