שלום לכולם,
בשנה האחרונה עלתה אצלי המודעות לסבא שלי ולשואה שעבר
סבא שלי כבר בן אדם מאוד מבוגר, ואני בן אדם מאוד מציאותי, ואני יודע ומבין שיבוא יום והוא ילך לעולמו, ואיתו כל הזיכרונות והדברים הנוראיים שקרו בעבר, בשואה.
היום אני מבין את החשיבות של התיעוד, של שמירת המידע, שמירת ההיסטוריה... אבל נראה כי את סבא שלי כל זה בכלל לא מעניין...
כל פעם כשאני מנסה לדבר עם סבא שלי על השואה, על החוויות שהוא עבר שם הוא פשוט לא מוכן לפתוח את הנושא, הוא משתיק אותי בעצבים ודורש לעבור נושא...
אבל אני רוצה לשמוע, אני רוצה להקשיב לו, אני רוצה לדעת מה סבא שלי עבר בשואה, אני רוצה שיהיה לי חומרים לספר לילדים שלי, לחברים שלי, אני רוצה להעביר את זה הלאה
אבל הוא פשוט לא נותן לי את האפשרות הזו
לפני שבוע העלתי שוב את הנושא והסברתי לו עד כמה זה חשוב לי שהוא ידבר, שאתעד אותו, שאצלם אותו, והוא אמר שהוא לא מוכן לדבר ובטח שלא מוכן להצטלם.
זה הגיע לרמות שהוא מאוד התעצבן שבכלל העלתי את הנושא ואפילו שמתי לב שהוא דמע מעצבים עליי
כמובן שלא רציתי להגיע למצב כזה אבל אני באמת חושב שזה חשוב שהוא ידבר ושאני אתעד אותו.
אני לא רוצה לגרום למשהו רע, ואני לא רוצה להלחיץ, אבל האם לדעתכם אני אמור להמשיך לשכנע אותו? לעזוב אותו? חשבתי אפילו להפגיש אותו עם פסיכולוג או משהו...
חשוב לי שתייעצו לי ותכתבו את הדעות שלכם, תודה רבה לכל מי שיעזור, טל
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות