אני בכיתה ט ואני עוברת בריונות תקופה ארוכה בבית ספר. עברתי יסודי אחד וגם שנה שעברה עברתי בית ספר ועדיין אנשים עושים עליי חרמות, מקללים אותי ומרביצים לי. פתחו עליי קבוצות בפייסבוק ובאינסטגרם שבהן צוחקים עליי ושמים את הפנים שלי בפוטושופ על תמונות מיניות וגסות, מפיצים עליי שמועות שאני לסבית וז!נה, הופכים לי את התיקים ומוציאים את כל הציוד שלי ומפזרים אותו בכיתה ואז בועטים בי כשאני מרימה אותו חזרה, בשיעורים תמיד זורקים עליי דברים או מדברים ומאשימים אותי כדי לסבך אותי ובמבחנים שמים שליפים לידי שאני לא כתבתי כדי שהמורות יתעצבנו עליי.
כל פעם שאני מנסה לקבל עזרה מהמורות הן מאשימות אותי ומתעצבנות עליי, משעות אותי על הדברים שאחרים עושים ואומרים שאני עושה ועד שהן אומרות שהן יעזרו הן לא עושות שום דבר, מתעלמות לגמרי ואז אומרות שהן ״שכחו״ מזה. ניסיתי לפנות למשרד החינוך והם אמרו שאין להם זמן להתעסק עם שטויות כאלו ושאני צריכה להתמודד עם זה בעצמי לבד.
ופתאום אופק הזאת מעלה סרטון שהיא מספרת את הסיפור שלה וכולם עוזרים לה ותומכים בה, נותנים לה ימי כיף עם מפורסמים ועם אנשים חשובים, נותנים לה קמפיינים עם תשלום ודברים בחינם, מעבירים אותה בית ספר ומשאירים אותה עם השגחה צמודה כדי שלא יהיה מצב שיגידו לה מילה לא במקום.
כאילו זה מה שצריך היום כדי לקבל תמיכה? זה מה שאני צריכה לעשות כדי שיתייחסו אליי? זה מה שאני צריכה לעשות כדי שלא יתעלמו ממני יותר? אני צריכה לבכות למצלמה בשביל שמורה תגיד לי שאכפת לה ממני ותעשה משהו כדי להראות שהיא מתכוונת לזה? או שיתנו לי קמפיין מסכן באינסטגרם או בשביל שאני אפגוש את כל המפורסמים שאני אוהבת? פרסום נהיה כלכך בדיחה שצריך לבכות למצלמה בשביל זה? זה מרגיש לי ממש צבוע שלאף אחד במדינת ישראל לא אכפת מקורבנות של בריונות, כולל המפורסמים, עד שהם בוכים למצלמה. איך זה הגיוני?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות