אני תמיד הכחשתי שאני צריך לשים גשר, ממש פחדתי מלהיות מכוער ודי התעלמתי מזה.
לקראת גיל 21 החלטתי שבא לי ליישר את השיניים. הבעיה שלי היא בשיניים העליונות ומצאתי שיטה באינטרנט שלכאורה מתאימה לבעיה שלי, ולוקחת 3 חודשים.
לפני התחלת הטיפול הרופא אמר לי שצריך לעשות לי 2 השלמות בשיניים שבורות (היה לי כבר שם השלמות אבל לא איכותיות) ואם אני רוצה עוד 2 בניבים (הם חלקיים כאלה). אמרתי סבבה. בכל מקרה הייתי צריך להשלים את השיניים השבורות אז מה זה כבר עוד 2 מילויים? זה פאקינג 3 חודשים במקום 3 שנים. הסכמתי.
קיצר הגענו לקראת סוף הטיפול, והרופא אמר לי שיהיה צריך לעשות עוד קצת השלמות כדי 'לא יהיה רווחים בין השיניים (הקשת הייתה ישרה, אבל עדיין היו קצת רווחים בין השיניים עצמן). הסכמתי כי אני כבר באמצע הטיפול, כל מה שרציתי זה שיניים ישרות והוא אמר לי שזה מחזיק בין 5-10 שנים משהו כזה. אמרתי סבבה מקסימום נחדש כל כמה שנים.
בסוף הוא עשה לי 9 השלמות במקום 4. היה לי ממש קשה לקבל את זה, אבל תוך שבועיים התרגלתי.
חייתי שנה וחצי עם שיניים ישרות והכול טוב וכיף.
שיחקתי בשיניים הקדמיות עם איזה משהו (באמת הייתי משחק הרבה). ונפל לי חלק קטן מהשן הקדמית. הסתכלתי עליו ולא כזה הציק לי, עדיין הלכתי להשלים יום אחרי.
קיצר מאז אני פשוט בחרדות. חושב על זה שאני תלוי ב9 השלמות שיש לי בשיניים. עברו 5 ימים וזה לא עבר. אני מרגיש פלסטיק וכל מה שאני חושב זה למה לא עשיתי גשר כמו ילד נורמלי בגיל 14. מחשבות ממש אובססיביות, זה משפיע עליי בעבודה ועם חברים (ממש בדיכאון, אני תמיד הפאני גאי. אפילו היו לי מחשבות אובדניות. ואני בטיפול כבר אל תדאגו).
קיצר אני לא יודע מה הצעד הנכון. להוריד את ההשלמות ולשים גשר בגיל 22 עד גיל 25? פשוט להתרגל לרעיון כל פעם מחדש ואחרי זה באופן פוטנציאלי לחוות את החרדות האלה כל כמה שנים? אני יודע שזאת שריטה מפגרת ולמרות שאני יודע את זה אני לא מצליח להיות לא להיות בחרדות. מה שהכי מלחיץ אותי זה לראות איך המחשבות שלי נהיו 100 אחוז שטחיות.
קיצר אני כותב פה כדי לראות מה אנשים חושבים... להיכנס קצת לפרספקטיבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות