יש לי אחיין שיהיה בן 6 בדצמבר, ואחיין יותר צעיר שיהיה בן 4 בנומבר. אני יודעת שזאת אחריות של ההורים או סבתא וסבא משני הצדדים, אבל כולם עובדים קשה כדי לפרנס את הילדים ואת עצמם, ולאחי ולאשתו (ההורים של אחיינים שלי) יש עוד דברים לטפל בהם כמו לקחת את הילדים לריפוי בעיסוק או קלינאות תקשורת ולחוגי ספורט, לבשל, לנקות וכו'. אחיינים שלי כמעט ולא אוכלים ברמה שהם מרעיבים את עצמם, אפילו בגן הם לא אוכלים דברים טריוויאלים שילדים אוהבים כמו שניצל, קציצות, אורז, פסטה וסלט. גם בבית הם לא אוכלים כלום, לא אצל ההורים ולא אצל סבתא וסבא משני הצדדים. אם זה לא מספיק, הם לא אוהבים לאכול אוכל קנוי ומוכן כמו שניצל או אצבעות דג לטיגון והפשרה. אפילו פיצה קנויה מפיצריה קשה לשכנע אותם לאכול (והם התעקשו לאכול פיצה ללא הגבינה). אם זה לא מספיק, יש להם חשקים (חוץ ממתקים) מוזרים כמו אבוקדו, תפו''א או חביתה במקרה הטוב. הם ממש נמוכים לגילם והאחיין הבכור היה יכול להתחיל השנה את כיתה א' אבל הוא נשאר עוד שנה בגן כי לא יהיו לו כוחות פיזיים מרוב שהוא בקושי אוכל. כשהם מורידים חולצה אפשר לראות את עמוד השדרה שלהם ואת כלוב הצלעות. אנחנו אומרים להם שזה עצוב וזה לא אמור להיות ככה, והם מתחילים לצחוק. אני לא מבינה איך הם לא גוועים ברעב ומתנפלים על אוכל, ואיך במקום זה דחוף להם לשחק במשחקים שלהם. ניסינו להסביר להם ולהציב תנאים עם המשחקים, לצלחת יפה את האוכל, להוסיף תבלינים או רטבים, לשקר להם שהם אוכלים משהו אחד כשבעצם הכנו להם משהו אחר, וכלום לא עובד. מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות