חברה שלי מסורתית ושומרת כשרות ואני חילוני שאין לו "חוקי" דת ומסורת, מה לעשות?

שלום לכולם,
לי ולחברה שלי יש קונפליקט די ארוך בזמן.
חברה שלי מסורתית ושומרת כשרות ואני חילוני שאין לו "חוקי" דת ומסורת, אני חושב שמסורת זה נחמד בסה"כ, תמיד חשבתי שאפשר לעשות פה ושם חגים אבל זה לא משהו חובה, וההשקפה שלי היא שאם אלוהים הוא לא ישפוט אנשים לפי ערבוב בשר חלב או אם אכלו חזיר או כל דבר אחר, אלא אם הבן אדם בסופו של דבר הוא טוב ומוסרי.

אנחנו יוצאים מעל לשנה ואוהבים מאוד אחד את השניה, העניין החל לאחר שהמשפחה שלי התערבה עקב הרקע המסורתי שלה ושאלו איך נסתדר בעתיד עם הילדים אם יהיו, עם שתי השקפות העולם השונות.

הנושא עלה בינינו וכל פעם מגיע דיון כבד מייגע ומלא מועקה לשני הצדדים וקשה לנו למצוא פתרון, זה תמיד נראה לפחות בעיני שאני זה שמתפשר והיא נשארת כפי שהיא, שאני זה שצריך לוותר על הערכים שלי והיא לא.
אף אחד לא כופה אחד על השני מה לאכול בחייו האישיים, כך יוצא שהיא אוכלת ושומרת כשרות כמו שהיא רוצה ואין עם זה שום בעיה, ואני מערבב כשבא לי בשר וחלב ומידי פעם יצא ויוצא לי שאני אוכל חזיר, מה שהיא מודעת אליו ואומרת שאני יכול לאכול מה שבא לי והיא לא כופה עלי שום דבר, כשאנחנו יוצאים למסעדות אנחנו הולכים על פי הבחירה שלה כדי שנוכל לאכול אוכל כשר שמתאים גם לה.
אנחנו עוד לא גרים ביחד, אך פה מתחילה סאגה של שיחות שלא נגמרות בפתרון, בתור אחד שהוא חילוני ולא מסורתי ולא חי ע"פ שום כלל של דת, אני רואה את העולם בעין יותר קלה, למשל כמו שכבר הבנתם אני לא חושב שיקרה כלום אם בן אדם אוכל בשר וחלב או אפילו חזיר, הכל בסדר וזו השקפת העולם שלי, חייתי כך כך חיי וכך היא קיבלה אותי בידיעה הזאת בתחילת הקשר.
אני טענתי בפניה שבתור אדם ללא זיקה לדת או אמונה לפחות לא במידה הזאת כמו שלה, אני אסכים שנעשה קידוש כל שבוע ונעשה את כל החגים.
בפסח אני לא אוהב את הרעיון שיהיה לי אסור לי להכניס חמץ לבית שלי בעתיד וארגיש שיש חוקים שאני לא מאמין בהם שאני צריך לחיות לפיהם, ולפי דעתי אם היא כה מאמינה בדרך שלה, ואין עם זה שום בעיה, אז אם אני אוכל את החמץ שלי ונוכחתו בבית לא אמורה להפריע לה, כי היא לא מכניסה אותו לפה שלה ולא אוכלת אותו, זה אני ולא היא.

היא לא מדליקה אש בשבת, וכשהעלתי את הנושא שאלתי אם יפגע בה שאני אדליק אש בשבת היא אומרת יל שכן, ולמה שאני בכלל אעשה את זה? כאילו אני עושה לה דווקא.
אם אני זה שמדליק ומכין לעצמי אוכל, איך זה פוגע בה? היא לא מדליקה את האש.

בימי כיפור היא לא מדליקה חשמל בבית כלל וטענה שזה יפגע בה אם אני אעשה זאת בעתיד, ואני מצידי לא חושב שזה אמור לפגוע בה אם אני אחליט להדליק חשמל, כי היא לא זאת שעשתה את זה, אני לא מתכוון לרוץ לה מול האף עם אוכל, אבל חשמל? לשימוש אישי?

חברה שלי טוענת שזה נראה שאני לא מתפשר בכלל, ושהתפשרות זה לא משהו שאמור להיות "כיף" כמו חגים או קידוש - דברים שבמבחינתי לא היו חובה ולא הייתי חוגג כמעט כלל חגים בחיים בטח שלא לדבר על קידוש שלא עשיתי בחיים לבד, ועכשיו הם אמורים להפוך ל"חוק" או משהו קבוע שצריך לעשות, לא במשקל של "בא לי" או "לא בא לי", אלא כי צריך כי זאת ההתפשרות שלי.\
מצד שני אני לא רואה איך היא מתפשרת לכיווני, נראה שהאמונה שלה היא רשימה של אקסיומות שלא ניתן לערער עליהן ולא לבטל אותן, ומנגד היא אומרת לי שאם אני לא אוכל לקבל אותה כמו שהיא אז שאגיד לה שלא נחיה באשליות, כשאני לא רואה בכלל איך המצב פה עובד פה גם לטובתי, כי איך אפשר לחיות חיים בעתיד כשכל ה"חופש" שהיה לי בעצם, ומדובר פה בבית שהוא גם שלי בעתיד, נגזל ואני צריך לחיות לפי חוקים שאני לא מאמין בהם?

לגבי ילדים בעתיד - חשבנו על כך והחלטנו שהילדים יחליטו במה להאמין בעצמם, אך אני יודע שילדים בוחרים לרוב במה שהם רואים בבית. אם לא יהיה ביטוי לאיך שאני חי ולמה שאני מאמין בו, שזה בעצם יותר חופש ולא חיים ע"פ חוקי דת, שניתן לאכול בשר וחלב בלי שכה בך ברק, ושמה שחשוב זה להיות בן אדם טוב ומוסרי בסוף, איך הם יוכלו לבחור ובין מה תהיה הבחירה שלהם? בין הדרך של חברה שלי ל... דרך של חברה שלי? אם מגיל קטן הם יחיו באותה צורה של "אסור לערבב בשר וחלב" , "אסור להדליק אש בשבת" וכל דרך החיים והאמונה שהם מה שחברה שלי מאמינה.

הדיון הזה כל פעם נסגר במועקה כבדה מצד שנינו ואנחנו לא מגיעים לפתרון, ותמיד מסתיים בזה שהיא אומרת לי שאני לא מקבל אותה ואני זה שצריך לחשוב אם אני מקבל אותה או לא, אך זה נראה לי קצת מעוות שכן יש פה שני צדדים בקשר, וזה נראה ומרגיש לי כאילו יש התעלמות מוחלטת מכל הצד ה"לא מאמין" שלי, איך אני אוכל לחיות בהגבלות שלא נותנות לי לבטא את עצמי ותמיד להרגיש שאני חי לפי חוקים שעם הזמן חושב שיציקו לי ומגבילים אותי.
המועקה באה משני הצדדים, שלי ושלה, כי כואב לנו שאנחנו לא מגיעים להסכמה וכואב לנו לחשוב שהפתרון לא קיים ונצטרך להפרד.

מה דעתכם?