אז ככה... אני בגיל (לא 25 אבל גם לא 30) בו בממוצע אנשים כבר התחילו להתחתן לפני שנתיים וגם סיימו כבר תואר ואני עדיין לא (שניהם).
אומרים לי שאני עפיפון ולא מחוברת לקרקע... והקטע הוא שזה לא עוזר! זה רק גורם לי להכנס עוד יותר לדיכאון, לשנוא את עצמי, לא להאמין בעצמי ופשוט להתייאש.
א׳ אני לא מצליחה לצאת מהבור הזה (ולא רוצה לקחת תרופות ומעולם לא לקחתי)
ב׳ אני מבולבלת ולא מצליחה להחליט
אני מנסה לקבל את עצמי סוף סוף ואז בום מישהו דוחף לי את זה לפרצוף, ותמיד היו קשים איתי אבל זה לא עזר בשיט. אני זוכרת איך סבתא שלי אמרה לי פעם שאני צריכה לעבור למדינה שהכל בה זז לאט (לא זוכרת איזה).
אבל די, הייתי יכולה להיות במצב הרבה יותר גרוע, אני לא במינוס ומעולם לא הייתי שאת זה אי אפשר להגיד על רוב ישראל (מנסה למצוא סיבות למה אני כן אחראית). אז למה אני ואחרים שופטים אותי בחומרה? שתבינו שהאחרון שאמר לי את זה רצה לשדך לי מישהו אז הוא אמר שהבן אדם הזה איטי וחסר טאקט כמוני, ז״א זה נאמר כבדרך אגב. אני לא צריכה להסכים לקבל שיט כזה מאנשים (הוא כן אמר שהוא גם חכם אז לא הכל שלילי), או שאני מגזימה?
אני גם מפחדת שאני לא אסיים את התואר הזה..
ואני גם לא יודעת מה לעשות אחרי.. באמת מרגישה hopeless כאילו שום דבר לא יסתדר
בבקשה אל תעבירו את זה הלאה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025