הוא לוקח אותי כמובן מאליו ומזלזל בי?

היי לכולם, סליחה על האורך אבל נקלעתי לבעיה רצינית. בבקשה לא לעלות את השאלה לפייסבוק.
אנסה לקצר את זה כמה שאפשר. לפני 7 חודשים התחלתי לצאת עם מישהו מהמקום עבודה שלי,לפני שנכנסתי איתו לקשר היינו ידידים ממש טובים,הוא היה עוזר לי בהכל ותמיד רצה אותי והיה רגיש אליי,נלחם להיות קרוב אליי,קינא לי. הסכמתי להכנס איתו לקשר והכל היה מעולה בהתחלה עד הרגע שהוא שינה אותי,גרם לי להבין שאגו לא אמור להיות בקשר ושצריך לדבר על הכל. ברגע שהבנתי את זה והשתניתי הוא זה שהוריד הילוך,בכל הריבים שלנו הוא היה הופך את הכל עליי,לא נלחם ולא מנסה לדבר. היה מעדיף חברים על פניי,לא היה ניגש לדבר איתי,ריבים יכלו להמשך שבוע עד שאני אגש ואדבר. וזה פשוט ניהיה גלגל שחוזר על עצמו ורק מחמיר. הזלזול שלו בי כבר ניהיה לא נסבל,אני בוכה על בסיס יום יומי,תמיד הייתי חוזרת ורודפת אחריו ומבקשת שישתנה כדיי שיהיה לנו טוב,פשוט למדתי להיות בלי אגו בזמן שהוא לא רואה אותי בכלל. היה לי קשה לא לדבר איתו כשאני רואה אותו יום יום בעבודה. עם הזמן הוא המשיך לזלזל ולפגוע בי,לדבר לא יפה ואני כרגיל חוזרת ובוכה לו שזה לא ייגמר ושישתנה.
תמיד הייתי ״מאיימת״ שזה ייגמר והוא כבר ניהיה אדיש למילים שלי ולדמעות שלי,כשהייתי חוזרת הוא התחיל אפילו לזרוק לי משפטים כמו ״גם פעם שעברה אמרת שלא תחזרי וחזרת״.
לפני שבועיים פיטרו אותי מהעבודה,פתאום הוקל לשנינו. בשבועיים האלה לא התווכחנו אפילו פעם אחת. גם הפיטורים שלי היו כתוצאה מזה שאני יוצאת איתו. בכיתי לו כל כך הרבה בתקופה האחרונה,על שאין לי עבודה ושקשה לי. הוא כן תמך ועזר.
לפני יומיים היה אירוע של מישהו מהעבודה והרגיש לי שהוא חיפש לריב איתי. הוא רב איתי על זה שאני באה אליו הביתה וקמה באמצע הלילה לחזור לישון בבית כי אני צריכה לחזור. לא מעריך שאני עושה נסיעות של חצי שעה ב2 לפנות בוקר מתוך שינה. עוד הוא זה שכועס עליי. בסופש הזה הייתי צריכה לנסוע איתו גם לאילת עם כל החבר׳ה מהעבודה והוא יודע כמה חיכיתי לזה וכמה אני במצב לא פשוט ותמיד אמר לי שנלך ונרגע בסופש הזה.
ביום האירוע הוא התווכח איתי ואמרתי לו שאני לא מוכנה שהוא ידבר אליי ככה ושאני לא מתכוונת לבוא לאירוע ולאילת בצורה כזו כדי לקבל פרצופים.
הוא אפילו לא נלחם ורשם לי ״החלטה שלך אם תתחרטי תדברי איתי״. לא דיברתי,רציתי לראות עד כמה חשוב לו שאגיע איתו ובמיוחד שהיה לנו טרמפ לאירוע והוא יודע שקניתי שמלה במיוחד ושתכננתי ללכת. בשעה 19:30 שלחתי לו הודעה שנערכתי לאירוע הזה ושהוא לא דיבר איתי והוא התחיל להאשים אותי שהוא אמר לי לדבר איתו ואם הייתי רוצה הייתי מדברת איתו ושהוא כבר בדרך לאירוע. לא הפסקתי לבכות לו כמו מטומטמת שהוא נסע בלעדיי,כולם העלו תמונות והוא שם נהנה בלעדיי. חסמתי אותו מכל מקום והוא נזכר להתקשר אליי מחסום ב10 וחצי בלילה כמה פעמים כשהוא היה מסטול ושהאירוע עוד שניה נגמר. כנראה כדי לשאול אותי על אילת. לא עניתי לו,לא הפסקתי לבכות כל הערב שהוא נסע לאירוע הזה בלעדיי ושלא היה חשוב לו שאגיע איתו.
בבוקר אתמול הוא נסע לאילת עם כולם,הייתי אמורה ללכת איתו. הוא לא התקשר ולא דיבר איתי התקשרתי אליו בשעה 14:00 ואחרי שהוא סינן 2 שיחות שלי הוא אמר לי שהוא לקח חבר ושהם בדרך ושהוא לא יכול לדבר איתי. פשוט ניתקתי לו בהלם שהוא לקח חבר אחר במקומי. מאז הוא לא דיבר איתי,הוא נהנה באילת עם כולם בזמן שאני יושבת בבית במיטה ובוכה כל הסופש הזה.
הוא חסום מכל מקום אבל כואב לי,כואב לי שהוא לא מנסה אפילו לדבר איתי,שאין לו לב עליי שאני בלי עבודה ורק בוכה והוא נהנה בלעדיי באירוע ובאילת. גרמתי לו לזלזל בי עד הרגע האחרון,יצאתי מטומטמת,בכיתי לו בלי הפסקה ולא שמרתי על הכבוד שלי,רדפתי אחריו בלי סוף והוא עשה ממני צחוק. אין לו אפילו מצפון על הרגש שלי.
הוא מרגיש עכשיו בעמדת הכוח,יש מי שבוכה בגללו ואוהבת אותו והוא נטש אותה ונסע בלעדיה.
איך להפוך את היוצרות? איך להחזיר לעצמי את הכבוד האבוד? חשבתי שאם אפעל בלי אגו אהיה מוערכת. אני לא יודעת מה לעשות ואיך להתנהג אבל אני מרגישה מושפלת. בבקשה תעזרו לי איך למחוק אותו מהלב ומהראש שלי ואיך להחזיר לעצמי את הכבוד ושיבין שאין מי שרודפת אחריו יותר. שהוא זילזל ואיבד