הסר הספק: אני בא בית חילוני. אני לא מאמין בשום אלים.
אבל אני ממש אוהב תפילות. לא אותם אוסף מלמולים שהדוסים חוזרים עליהם בכל יום בלי להבין מילה ממה שהם מקריאים בקצב של מדפסת. אלא לשבת ולקרוא את טקסטים כשירה. רק שמעו כמה זה מגניב:
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ / בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל / אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל / לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא
וְהוּא הָיָה וְהוּא הוֹוֶה / וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי / לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה
איך אפשר לא להתפעל מהכתיבה? זו יצרת מופת.
אני גם ממש אוהב את הקדיש, אבל הוא גורם לי לצמרמורת.
ותפילות שאותם ממלמלים בלי להבין כאילו שהם איזה נוסחאות קסם נשמעים ממש יפה אם מקריאים אותם כשיר:
מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם.
מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד,
מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים,
סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, וּמַתִּיר אֲסוּרִים,
וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר.
מִי כָמוֹךָ בַעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָּךְ,
מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה.
אני היחיד שמתלהב מזה? זה נורמלי? זה פשוט נשמע לי כמו פואטיקה גובהה ולא כטקס דתי. ולהסר הספק: אני לא מקריא אותם לצורך "פניה לאלוהים" כאילו שאלוהים מגיבים לאוסף מדויק של מילים. ברור לי שזה משורר אלמוני שכתב את הטקסט היפה הזה, לא איזו ישות מיתולוגית.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות