היי
אז ככה.. אני משוחררת כבר מעל לחצי שנה, ובמהלך השירות שלי עברתי שינוי מסויים, גיליתי בי צדדים משוחררים יותר, הכרתי אני חדשה שיכולה להכניס המון אנשים ללב ולמדתי איך לקבל סיטואציות שבחיים לא קרו לי לפני.
חלק מכל הלמידה הזו על עצמי גם כללה בן אדם אחד שבאופן לא צפוי נכנס לי ללב
בן אדם ששירת איתי כמה חודשים, בגלל שהיינו ביחד כל יום כמעט התקרבנו ופרצתי את המבוכה שלי ופשוט שיתפתי אותו כמעט בהכל. והרגשתי שהוא מבין אותי . הוא היה האמת בן אדם קצת קשה כי היו לו קשיים להתחבר למחלקה, ורק בדיעבד הבנתי שהוא היה סמוי.
כשראיתי שהוא בצד אז רציתי לבוא אליו ולדבר איתו ובסופו של דבר קסם לי שהצלחתי לראות את הנפש הרגישה שלו למרות החזות .
היה סיפור שהתפוצץ ביננו בזמן השירות והוא עזב מוקדם ככה שהסיפור לא נסגר ואני סחבתי אותו גם לאזרחות .
הוא יצר איתי קשר לפני כחודש והסביר לי שהיה לו תפקיד נוסף ..והוא מצטער ..לא רצה לפגוע בי.
כן קרה קלוז'ר מסוים, אבל הענין הוא שפתאום חזרו השיחות על הבעיות שלו ואני לא ידעתי אם לתת לו להמשיך לדבר... אבל בסופו של דבר הוא דיבר, והקשבתי.
אני לא רוצה שיהיה לי את המקום הנוח הזה בחיים שלו לדבר מתי שירצה ואז לעזוב. . אני גם לא" רוצה אותו " . כן מרגיש לי כאילו אני נהנת קצת מלשמוע לו ולדעת שהוא צריך אותי... ואני יכולה להשפיע עליו.. זה גם קצת נותן לי נק מבט שונה כי אני רוצה ללמוד פסיכולוגיה וככה אולי אני מתייחסת ל"קשר" הזה.
מה לעשות ? .. זה יזיק לי בסוף?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות