להמשיך לחיות בבדידות
היי תודה שנכנסתם ואשמח שתקראו ותגיבו.
כל החיים שלי הייתי לא מקובלת. כל הילדות שלי עברה בחרם מהמשפחה... אח שלי אחותי ובני דודה שלי עשו עליי חרם במשך שנים. הם עשו דברים כמו למשל: כשישבתי בצד וראיתי אותם משחקים הם הזמינו אותי לשחק, זרקו את הכדור רחוק רחוק והלכתי להביא אותו בהתרגשות, וכשחזרתי אף אחד לא היה במגרש וישבתי על הרצפה ובכיתי לבד. הם גם כל הזמן צחקו על שאני בוכה ושאני בכיינית ועוד הרבה דברים. בבית הספר לא היו לי חברות של אחרי הלימודים כי לכולן יש חברות אחרות שהן לא אני לצאת איתן. תמיד אני הראשונה שיוזמת מפגשים אבל אומרים שלא יכולים (וזה תמיד לא פעם אחת) או מבטלים לי או שוכחים שתכננו להיפגש... ואז אני רואה באינסטגרם שהן מבלות עם חברות אחרות שלהן.
אמא שלי כל הזמן יורדת עליי על המשקל שלי (אם אני שותה קפה היא אומרת יש בכפית סוכר x קלוריות ובכפית קפה y קלוריות ואם אני אומרת שאני אוהבת משהו היא אומרת שזה משמין...) וגם היא וכולם יורדים על הגובה שלי (מטר וחצי). קוראים לי במבה וכאלה... לא משנה כמה דיברתי איתם אמא שלי וכולם תמיד עושים את זה. אחי ואחותי שונאים אותי בלי קשר לחרם (תמיד מקללים אותי וצועקים עליי ומתנהגים אליי מגעיל ואני רק בוכה כי אין משהו שאני יכולה לעשות)... אף פעם גם לא חוויתי התאהבות, בעיקר כי אני לא נקשרת לאף אחד כדי שלא יעזוב וגם כי אני מאמינה מכל מה שעברתי שאין שוב דבר בי שאפשר בכלל לאהוב.
אני שבורה מבדידות ומכאב, לא מסוגלת להיפתח לאנשים כי כולם עזבו אותי ואני לא סומכת על אף אחד, אני בוכה כל לילה והסיבה שאני לא מוותרת היא הכלב שלי...
כי חוץ ממנו אני חושבת שאם לא הייתי קיימת כולם היו שמחים מאוד מאוד.
מה לעשות?
תודה
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025