היי שלום לכולכם, וכבר אני מודה למי שבחר לקרוא ולייעץ לי .
אני אשתף בכמה מילים,
כבר מגיל 3 בערך אני כבר חושבת על החיים ,
הסיפור שלי הוא לא הכי שמח בעולם, כמובן שרק ההתחלה שלו, את הסוף אני אסריט ואקבע.
כבר מגיל מאוד צעיר עיניי ניגלו להמון כאב וסבל,
אי שוויון , בכי וצרחות .
כשהייתי בת 5 כבר עברתי לפנימייה הראשונה שלי, (לא אספר חוויות ,אולי בהמשך)
כבר ב18 עזבתי, עברתי לגור עם סבתא וסבא.
חשבתי לעבוד לחודש לעשות קצת כסף, בסוף לא יסתדר ומסתבר שכל החודש לא עשיתי כלום ,
וזה בסדר מבחינתי כי הייתי צריכה חופש.
ובקרוב אני אתגייס לצבא, עוד שבוע בדיוק.
אבל אני מרגישה שאני מפספסת המון דברים, שאני צריכה לעשות כל הזמן משהו, במקרה ו30 דקות לא עשיתי כלום אני מרגישה אשמה , שלא ניצלתי את הזמן לטובתי לטובת העתיד שלי, לטובת החלומות שלי ..
ותמיד בראש שלי אני חייבת לעשות משהו,
ובסוף אני לא עושה כלום, גם כשיש מליון דברים שרציתי עוד להספיק, ואני מתחילה לאכזב את עצמי ולשנוא.
ואני רוצה מלא דברים, אבל מתקשה .
משהו עוצר אותי ואני לא יודעת מה זה.
גם אין לי חברים, כי כל הזמן הייתי בפנימיות.
והם כולם גרים רחוק. אני מתל אביב והם מאילת. פזורים בכל הארץ.
אני מרגישה בודדה, אין לי כוחות אני עייפה רוב הזמן,
אני רוצה לעשוץ משהו עם עצמי, ואני לא יודעת מה.
יש חסרון גדול בכסף, חברים ושמחה.
יש עוד המון מה לכתוב, אבל אני חושבת שזה מספיק לבנתיים.
אני רוצה לחיות באמת להרגיש שמשהו חיי בתוכי,
אבל אני מתה,
מתה מבפנים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025