שלום לכם,
הייתי במערכת יחסים חצי שנה, אלו ה 6 חודשים הכי יפים שהיו לי בחיים, היא האהבה הראשונה שלי היא לימדה אותי מזה לאהוב מזה להיות נאהב פשוט הייתי קם יום יום מאושר.
היחסים בנינו היו טובים, כמעט לא רבים, פתוחים אחד עם השניה, עם צפיה לעתיד משותף והייתי בטוח לגמרי שזה יקרה.
אני גר במרכז היא יותר צפונה, משהו כמו שעה נסיעה ממני.
יום אחד היה לנו ויכוח קטן, מתי אני אגיע אליה.
לאחר הויכוח היא פתאום אמרה לי שהיא צריכה לחשוב מה לעשות איתנו.
אני יצאתי טיפש, במקום להגיד לה תחליטי מה שתחליטי ולא לדבר איתה עד אז, נפלתי בפח וכל פעם ניסיתי לדבר איתה על זה מחדש. קרו 2-3 פעמיים שהיא אמרה שהיא מתגעגעת אליי ושאני חסר לה אבל שלא נחזור, עבר כמעט חודש מכל העניין.
הפעם האחרונה שדיברנו היא אמרה לי אני צריכה זמן לעצמי, אני רוצה שתמשיך הלאה ומבטיחה שיהיה בנינו טוב אם תרצה.
אני באמת מנסה להבין למה היא מתכוונת, מישהו יודע אולי?
אני כל היום חושב עליה, היא לא יוצאת לי מהראש, כל דבר מזכיר לי אותה, אני קם בלילות מחלומות עליה. זה פשוט הזוי מה שקורה לי, כאילו אני לא מכיר את עצמי.
איך אפשר להתמודד עם זה? אני באמת מחכה כל יום מחדש שהיא תחזור, אין דבר שאני יותר רוצה משזה יקרה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות