שלום לכולם, אני מירי בת 32. בעלי בן 33. אנחנו נשואים כחודשיים. מתחילת הקשר לא הסתרתי את הרצון שלי לילדים ( אנחנו ביחד שנה וחצי וגרים ביחד כחצי שנה ). זה הקשר הכי טוב והכי בריא שהיה לשנינו !
התחתנו לפני כחודשיים אפילו הספקנו לעשות ירח דבש מפנק. וכעת אני מרגישה שאני רוצה להתחיל לעבוד על נושא הילדים. לפחות לא באופן אקטיבי ע"י ספירת ימי ביוץ אלא כנקודת התחלה פשוט לוותר על אמצעי המניעה. חשוב לי שהנושא יהיה בהחלטה והסכמה הדדית. דיברנו על הנושא לפני כשבועיים, אמרתי לו שאני רוצה ילדים ובטווח זמנים של שנה אני רוצה שיהיה לנו ילד. כמובן בהנחה שהכל יהיה בסדר והתהליך יהיה חלק ( למרות שמניסיונן של חברותיי זה לוקח זמן ולפעמים הרבה מאוד זמן )... דבר שמעודד אותי עוד יותר להתחיל מעכשיו. אני רוצה להציף את הנושא שוב והפעם בצורה ברורה של "בוא נוותר על האמצעי מניעה מעכשיו " אבל מפחדת מהתגובה שלו שהוא עוד לא מוכן ... אני מוכנה לתת לו להתבשל עם עצמו עוד חודש, חודשיים גג מהכרותי עם עצמי.
אבל אני רוצה ילדים ואני מאוד רוצה שהוא ירצה את זה כמוני. איך הייתם מעלים את זה בצורה הכי טובה ? כמה זמן הייתם נותנים לו להתבשל עם עצמו ?
רק אוסיף נתון - אין לי גנטיקה משהו בעניין והוא יודע , אמא שלי לא הצליחה להיכנס להיריון כבר מגיל 38 ויש גם היסטוריה של סרטן צוואר הרחם אצל נשים במשפחה ועצה של רופאת נשים לא להמתין יותר מידי אם רוצים כמה ילדים ... זהו אשמח לשמוע מה אתם חושבים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025