מרגישה שלבן זוג שלי ירד ממני. עצובה וכואבת, יש סיכוי לתקן?

אני ממש כותבת לכם בדמעות כי אני אובדת עצות .
אני עם בן הזוג שלי 9 חודשים ואנחנו גרים יחד . הכרנו לאחר תקופה שבה הייתי לבד 3 שנים אחרי שיברון לב גדול וכואב , ותקופה נפשית לא קלה בכלל שעברתי . במשך ה3 שנים הללו חוויתי המון נפילות , אבל אחרי תקופה לא קלה למדתי להרים את עצמי והצלחתי לקום ולשקם קצת את הכבוד העצמי האבוד שלי . למדתי לאהוב את עצמי ולעשות דברים שאני אוהבת והבטחתי לעצמי לא לחזור על טעויות העבר בזוגיות . באמצע תקופה די טובה בחיים שלי עם ביטחון עצמי הכרתי את הבן זוג הנוכחי . בהתחלה ממש לא ששתי להכנס לקשר איתו אבל החלטתי לקחת את הצ׳אנס ולהכנס לקשר הזה באיטיות רבה ככל האפשר כדי לא להיפגע שוב. ובהתחלה הוא היה מדהים . הקנה לי ביטחון מטורף , רדף אחריי כמו שבחיים לא רדפו אחריי , דיבר ודיבר ודיבר איתי כל היום , יזם שיחות כל הזמן גם אם אני לא יזמתי ואמר שהוא רוצה אותי ורק אותי , והבטיח לי הבטחות שהוא יהיה הבנזוג המושלם . לקח לי המון זמן אבל בסוף נפתחתי אליו , הרשתי ללב שלי להתאהב שוב , אבל עם המון חששות . עבר זמן , וזה לא כמו פעם. אנחנו לא יוצאים כמו בעבר (בטענה שלו שהוא לא אוהב לצאת וזה סתם בזבוז) יושבים כל ערב מול הטלוויזיה ולא מדברים המון במהלך היום , ואם מדברים זה בעיקר עליו ועל מה קרה לו ואיך הוא מרגיש ... מרגישה שהוא כבר לא מתעניין בי כל כך , בקושי שואל אותי איך עבר היום ובקושי גם מגיב . יש בקרים שבהם אנחנו יוצאים בשעות שונות מהבית והוא נזכר להתקשר לומר ״בוקר טוב״ רק אחהצ ,ויש ימים שבהם לא תמיד אני בבית שלנו אלא אצל ההורים בגלל כל מיני סיבות ובלילות האלה הוא אפילו לא שולח לי הודעת לילה טוב וזה תמיד בתירוץ של נרדמתי אני מצטער. זה מגיע למצב שאני בוכה המון בלילות , אני ממש מתוסכלת והביטחון העצמי שהיה לי התערער. אני יודעת איך זה מצטייר אבל אני לא בחורה תלותית . אני בחורה עסוקה . אני עובדת המון שעות ובשעות שאני לא עובדת אני עם חברים או עם המשפחה או בחופשות עם המשפחה , משתדלת להעסיק את עצמי כמה שאפשר רק כדי לא להיות תלותית שוב , וזה לא עוזר . להיפך , הוא רק מתעצבן עלי יותר שאני לא בבית ואז כשאני כן מפנה זמן כדי שנהיה שנינו יחד אנחנו לא עושים שומדבר ואפילו לא מדברים אז בשביל מה אני בכלל משקיעה ומפנה את הזמן שלי?
אנחנו רבים המון אבל הוא תמיד מבקש סליחה ומבקש שלא נריב , ואני מרגישה שאני לא יכולה יותר . כשאנחנו מדברים על זה הוט אומר שהוא רוצה לתת לי יותר כמו בהתחלה אבל זה יוצא לו הפוך כל הזמן ושהוא לא מתכוון לפגוע בי ושהוא מפחד שאני אעזוב אבל בד בבד אומר שהוא יודע שכל החיים הוא יהיה לבד ושאף אחת לא תרצה אותו בגלל האופי שלו . אופי מופנם ומסתגר . אני באמת שניסיתי לקבל אותו ככה , ולהיות אופטימית אבל אני מרגישה שאני מתפרקת לגורמים ואני מפחדת להישבר.
מפחדת לעזוב אבל גם לא טוב לי בקשר . יש בכלל סיכוי לתקן?