אני בת 25,
כשהייתי בת 8 גיליתי את עצמי לבד בעולם, רכוש לא רצוי שמעבירים אותו מאומנה לאומנה בתקווה שבסוף ימצאו את האנשים הזרים שיוכלו להתמודד עם ה"בעיה".
כמו כל בנאדם רגיל תמיד חוויתי עליות וירידות בחיי.
מה שמפריע לי זה שאני לא מכירה אפילו לא אדם אחד שיכול להזדהות עם כל תחושות המחסור האלו שלפעמים אני חווה, אמירה של "אני יכול להבין" זה לא - אנשים שלא היו בסיטואציות מסוימות - הם פשוט לא היו בהם וזה לא השאיר להם צלקת כזו או אחרת או מוסר השכל שקיבע את המחשבה, לטוב ולפחות טוב.
עצם העובדה שאני לא מכירה אנשים במצב דומה לשלי, גורם לי הרבה פעמים להרגיש לבד בעולם, למרות שאני יודעת שיש עוד הרבה בודדים בחוץ. (וגם יש לי בן זוג וחברים אבל תמיד שאפתי להקיף את עצמי באנשים שהחיים שלהם הם יותר "רגילים" מאשר שלי, בכדי לזכות במראות של "חיי משפחה רגילה", אבל היום אני מבינה שלהכיר את הצד השני, זה משהו שחסר לי, בתחושת הזדהות)
פסיכולוג וכל החרטות האלה לא באות אצלי בחשבון, אני לא מוכנה לשלם כסף לבנאדם בכדי שידבר איתי קצת ויפרש את התנהגותי, את זה אפשר לעשות יופי יופי גם עם אנשים אחרים בעזרת נורמות חברתיות ולא נורמות שוק מסחריות נטולות אמונה.
יש כאלה בקהל? או במקום אחר שאתם מכירים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות