שלום לכולם,
רציתי לשאול שאלה שאולי יכולה להשמע קצת דפ!קה באיזשהו מובן, אבל זה משהו כללי שבאמת מציק לי.
קודם כל אני בן 30, גרתי בדרום ועברתי תקופה קצרה למרכז ושוב חזרתי לבית הוריי בדרום.
היו לי קשרים רציניים עם בחורות (של 4 שנים גם), אני בוגר, לא ילדותי, ללא מינוסים בבנק (גם לא פלוס גדול). בנאדם נורמטיבי בגדול.
יש לי חשש מלהתקדם לשלב הבא, זאת אומרת, אם למשל אני בקשר עם מישהי, תמיד יש לי חשש מלעבור לשלב הבא, לשלב של ממש לקחת את זה רציני לכיוון חתונה וילדים.
אני חושש מזה כי אני יודע שזה פרק אחר ומשנה חיים לגמרי.. לטובה ולרעה.
אני תמיד תוהה איך אנשים הולכים על זה בלי למצמץ? מביאים ילדים בגיל יותר מוקדם ממני וחיים כאילו הכל פנאן?
אולי מישהו מכם יוכל לייעץ לי? אפילו לספר לי איך זה? אני מאוד טוב ביחסים, אין לי בעיה כלשהי ואני לא איזה מסובב. אבל בתוך תוכי אני ממש מפחד מהשלב הבא הזה. מפחיד אותי האחריות על ילדים, איך מסתדרים, מה קורה עם הזוגיות, כלכלה, ביטחון, הכל.
והגעתי למסקנה שאולי בתת מודע זה מה שעוצר אותי מלהתקדם יותר מדי בקשר, וזה בא לידי ביטוי בכך שאני יכול להשקיע ולהנות עם הבת זוג.. אבל פה זה נגמר. גם אם אתאהב אני אחשוש מלדבר על משהו מעבר לזה. זאת אומרת, אני יכול לדבר על זה, ואפילו לדמיין ולתכנן. אבל לא באמת אעשה צעדים גדולים מדי שיביאו לזה.
מקווה שתבינו, אשמח לייעוץ, ואפילו סתם לשמוע סיפורים אישיים של על אחד ואחת מכם על השלב הזה בחיים.. על המינוסים והפלוסים, על ההחלטות לעבור לגור ביחד, לחשוב על חתונה וילדים ובעיקר לעשות את זה... אשמח ממש לשמוע, במיוחד מאנשים נשואים. פשוט להבין את התהליך וההרגשה.
תודה מראש, אולי זה מה שיעזור לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות