מה קרה שבן אדם התהפך ושינה את היחס אלי ב- 180 מעלות?

מה עשיתי לא בסדר שזה קרה? במשך כחצי עשור הייתי בקשר עם בן אדם שהיה בשבילי כמו הורה וידיד טוב. מהצד שלי באמת האמנתי שמדובר בקשר בריא ותמים ושפשוט פגשתי בן אדם נחמד וטוב לב (ולדבריו למשפחתו לא היתה בעיה שאנחנו מיודדים). הקשר היה הדדי. בשלב מסוים... הבן אדם עבר תקופה מאד קשה, לא אפרט. ומאד התקרב אלי, היה משקיע זמן רב בלעזור לי בכל דבר שביקשתי ממנו. היה אומר לי שאני יכולה לפנות אליו בכל עת ולא להתבייש. הוא גם היה אומר תמיד שאני בן אדם טוב ונחמד מאד. הרגשתי באינטואיציה שצריך להתרחק, אבל הוא היה כל כך אומלל... שרציתי להיות שם בשבילו.
אחרי כמה זמן... הוא החל להרגיש טוב יותר והגיע לתקופה יותר טובה ופה החלו סינונים, התעלמויות. היעלמויות בלתי מוסברות או מנמוקות בתירוצים מגוחכים. כשהייתי מסבירה שההתנהגות הזו פוגעת בי, הבטיח להשתנות, אמר שהוא מבין אותי ואז אחרי כמה ימים שב להתנהגותו הדוחה. מפה והלאה הייתי עבורו רק היכל פורקן למה שהוא עובר בחיים
פונה אלי רק כשהוא צריך משהו, רק כשאין לו עם מי לדבר. מתעלם ממני וממציא דברים. למשל: אומר שהוא לא יוצא מהבית בגלל בעיה כלשהי (לא אפרט), ואחרי כמה ימים במקרה אני פוגשת אותו בזמן שהוא טוען שהוא לא יכול לבוא לבקר, בגלל ש"הוא לא יוצא מן הבית". פעם אחרת הוא דחה בקשה שלי להיפגש איתי בטענה שהוא לא מסוגל ללכת. ואז פתאום מיוזמתו שולח הודעה שהוא נוסע למרכז(כל זה בזמן שאני יושבת וכואב לי עליו ועל הסבל שהוא חווה) נתפס בשקרים ולא שם לב לזה אפילו. ואז אמר לי שאני מגזימה שאני נפגעת. כשאני הייתי בתקופה לא טובה, הוא לא שאל עלי לא התעניין בשלומי. כלום. קיבלתי רושם שהוא לא מעוניין בקשר איתי, נפגעתי. לא הבנתי מה עשיתי לו. אהבתי אותו כבן אדם. פתאום אחרי כמה זמן, שוב הוא בתקופה לא טובה, ושוב אני מקבלת מבול של הודעות של : תביני אותי, אני צריך תמיכה. אני ככה ואני ככה. אני הייתי מרחמת ומתעניינת וסולחת... ואז שוב נעלם ומופיע רק כשיש לו צורך. הבנתי שהוא מנצל אותי וגם אנשים בסביבה שלי אמרו זאת. שהוא מדבר איתי רק כשהוא צריך משהו ושאר הזמן אני לא קיימת עבורו ושהתקופה שהוא היה נחמד אלי זה בגלל שהוא היה זקוק לחיזוק האגו. חברותיי אמרו שהוא הבעיה ושהוא רשע, ובי הייתה עדיין חמלה כלפיו. אבל כיוון שהן חברותיי, אני לא יודעת אם הן אמרו את זה כי הן באמת חושבות ככה, או שניסו לעודד. הוא הציע מיוזמתו שניפגש ונדבר וזה לא קרה (אז למה להציע?). בחיים לא פגעו בי ככה. אני מבינה שלכתוב באינטנרט לא הכי חכם, כי תמיד יימצא מי שלא יבין כמה זה פוגע ואפילו משפיל שמנצלים אותך רגשית. אבל מי שכן מבין... למה זה קורה? ומה עשיתי בהתנהגות שלי שגרם לבן אדם להפוך את עורו ולנהוג בי כך? האם הייתי צריכה להקשיב לאינטואיציה שלי שאותתה לי שצריך להתרחק? או שזו לא אשמתי והוא פשוט עם דפוס התנהגות כזה דוחה ואני פשוט לקחתי ללב כי אני רגישה? ובבקשה, בלי תגובות מרושעות (אבל תגובות מאירות עיניים יתקבלו בברכה). נטו להביע דעכתכם או לתת עצה, אני גם ככה פגועה מהסיטואציה. תודה.