היי.
אני נמצאת במצב דיי תקוע ולא יודעת מה לעשות, אני אסביר.
לפני כמה שנים גילו לי צליאק בדרגה גבוהה וקיבלתי פטור מהצבא והחלטתי ללכת לשרת שנתיים בשירות לאומי.
אני בחורה חברותית מאוד, בזוגיות, ממשפחה אוהבת ותומכת.
התחלתי את השירות לאומי שנה א׳ (במשרד הביטחון אם משנה) והיו לי בדירה בנות על הפנים. מתוך דירה של 7, 4 הכירו לפני ובאו עם אנטי להתגבש עם עוד בנות, היו אגואיסטיות. מהבנות הביצ׳יות והרעות, פשוט לא הלך לי איתן, למרות שניסיתי. מאוד.
וה3 האחרות בקושי היו בדירה ומאוד סגורות באופיין.
בנוסף לכל זה הייתי אחרי פרידה, הייתה לי שנה עצובה והרגשתי פשוט בודדה.
יש לציין שהדירה הייתה בעיר אחרת מהבית שלי.
השנה אני בתפקיד אחר ופגשתי את מי שהולכת להיות איתי בדירה והכימיה איתן בסדר גמור והן שולחות לי המון הודעות של בואי ניפגש ואיך אני מחכה שנכיר ביחד.
אבל אני מרגישה בטראומה.
שמה שקרה לי עומד לחזור על עצמו.
יש כמה מהן (מהחדשות) שסימנתי שלא באלי להיות איתן שנה הבאה וההתלבטות היא האם לבקש את *אותו תפקיד* קרוב לבית או להישאר שם, להתמודד איתן (יכול להיות שיהיה טוב ואני סתם בחששות).
אם אהיה קרובה לבית, אחזור כל יום, אעבוד, אקח קורסים באוניברסיטה אבל יכול להיות שארגיש קצת שיעמום (מצד שני- אולי אכיר חברים חדשים...).
יש לציין שאם אבקש עכשיו את אותו תפקיד רק במחוז אחר- המחוז שלי יכולים להרים גבה ואולי לכעוס עליי אבל אני מרגישה שזה לא צריך להיות חלק מהשיקול- אני צריכה לעשות מה שטוב לי.
בקיצור התלבטות קשה- אשמח שתעזרו לי!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות