היי , אני לירון ואני בת 14 וחצי ההורים שלי לא נותנים לי לצאת למסיבות וכאלה שאיןן בהם אפילו וודקה לא נותנים לי לחזור אפילו מהקניון בשעה 11 וחצי ועשיתי עם ההורים שלי מלא שיחות שהם צריכים לתת לי לגדול ולתת לי להוכיח להם שאני בוגרת וזה היה נראה שהם באמת הבינו אותי , הקשיבו לי ואולי גם יתנו לי הזדמנות להוכיח להם ופשוט הכל משתנה אחרי יום. מבחינתם אני בוגרת כשצריך לעשות דברים בבית , לקחת את האח לבית ספר ,ואת התינוק למעטו אבל כשזה מגיע לדברים אחרים ... אני עדיין ילדה קטנה בשבילם אני יודעת מה תגידו עכשיו , שאני צריכה להבין שהם רוצים בטובתי שהם דואגים לי ואוהבים אותי אבל הם לא מבינים כמה הם הורסים לי אם כמה שאני מסבירה להם ... הם הורסים לי מפגשים כיתיתיים שגורמים לי להרגיש בחוץ , ימי הולדת שנשארים עד שעות מאוחרות ויציאות בערב לעיר עם חברים . הם גורמים לי לפספס חוויות , זיכרונות שאמורים להיות לי מכל הבילויים האלה .. הם כל כך רוצים שאני אצליח בלימודים שהם מגבילים אותי בהכל ורוצים שאני רק אלמד והם לא מבינים שזה רק גורם לי לשנוא את הלימודים יותר!!!
אני עולה לכיתה ט' והשנה של כיתה ח' עברה לי כל כך מהר שאני מפחדת שככה כל השנים יעברו ואני אפספס את כל הילדות שלי בגלל ההורים שלי .
אם יש לכם עצות טובות אשמח שתכתבו פה כי אני בדיכאון כבר יותר מכמה זמן בוכה בלילות ולא רק בגלל שלא מאפשרים לי לצאת עד מאוחר הם מגבילים אותי כל כך היו לי בגללם כל כל הרבה מחשבות לברוח מהבית אני פשוט מרגישה חנוקה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות