אני בזוגיות כבר מעל חצי שנה עם בחור מקסים שאני אוהבת. כבר 3 חודשים שמקננת בי תחושה עצובה שהגבר שלי קמצן ולא סתם חסכן ואפרט.
הוא סטודנט, שוכר דירה לבד, יש תשלומים במהלך החודש וכו׳ ואני מבינה הכל אבל ההתנהגות שלו - הצורך הזה כל הזמן לחסוך, הוא לא קנה לי עד היום מעולם מתנה, הוא מעדיף לאכול בבית ואז לצאת רק לשתות או משהו כזה, וגם כשנצא לאכול, זה יהיה חצי חצי בתשלום. פעם אחת הזמנתי אותו למסעדה מגניבה ואמרתי לו שזה עליי, לשם הנימוס הוא אפילו לא ביקש חצי חצי, זה היה ברור שזה עליי והוא אף פעם לא הזמין אותי חוץ משלושת הדייטים הראשונים. קשה לו לראות או להשאיר אוכל בצלחת גם אם הוא ממש ממש מלא, כבר חודשים שהוא לא קנה לעצמו כלום מבחינת ביגוד והנעלה מלבד פעם אחת וגם זה ברשת ממש זולה בכוונה, הוא יקנה כמובן רק במבצעים גם בסופר, בהרבה דברים אצלי הוא רואה בזבוז ופזרנות ועוד הרבה דברים. בכוונה פירותי גם דברים ממש שוליים ודביליים רק כדי להמחיש כמה זה מציק לי. אני מבינה שאין יותר מדי כסף למותרות בגלל הלימודים ופשוט כי אין, אבל יש הבדל בין אין ובואי בכל זאת נחיה ממה שאפשר ונהנה לבין לסגור ידיים בצורה חולנית ולא לפנק לפעמים את בת הזוג שלך סתם כי אתה אוהב. אני לא מפונקת שמחפשת מישהו שיממן אותי, רק רוצה שנחיה טוב, לא אכפת לי שאני משלמת, לא היה אכפת לי אם זה זמני, אבל אני ממש מפחדת שזה האופי ועם זה אני אחיה כי אני לא אצליח. מה דעתכם? זה האופי? קמצנות זו המילה? תעזרו לי כי אני מפחדת להיות עיוורת מאהבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות