יפה יותר ועם הרבה חברים ועוקבים, איך זה שאחותי התאומה הפחות טובה, מצליחה יותר?

שלום לכולם, אני רייצ'ל.
יש משהו שמציק לי כבר כמה שנים, בנוגע לאחותי התאומה שאיכשהו מצליחה יותר ממני ויותר שמחה.
קודם כל אני אתחיל ואגיד שהיחסים בינינו לא הכי טובים, כמובן שלא שונאות זו את זו, אבל אנחנו מדברות רק מידי פעם וגם זה בשביל לבקש טובות אחת מהשנייה. אנחנו מאוד דומות, אבל האופי שלנו הוא שמיים וארץ.

אז מאז שהיינו קטנות, היא תמיד הייתה יותר מאושרת ממני, ובחיים לא הבנתי איך. ביסודי, היו הרבה חברות וחברים ולה היו רק איזה שתיים שלוש ולמרות זאת היא נראתה תמיד שמחה.
מאז גדלנו והגענו לתיכון ואני תמיד הייתי משקיעה בעצמי, שמה איפור ואודם ומשקיעה בבגדים, אבל היא אף פעם לא הייתה משקיעה כמוני, למרות שהיא הייתה יפה כמוני. אני היייתי מקבלת את כל העיניים של הבנים בשכבה והיא תמיד ניסתה להישאר צנועה.

אני הייתי הסוג של המגניבה והמקובלת של השכבה שכל הבנים רוצים ולמרת שהיא אחותי התאומה, היא הייתה ממש חנונית, וזה אפילו היה בדיחה בקרב החברות שלי. אני הלכתי לכיתה רגילה ונהנתי מהחיים, הייתי יוצאת לקניות ומסיבות עם החברות שלי ולסרטים עם החבר שלי באותה התקופה (בגיל 15 אבל כבר נפרדנו), והיא הלכה לכיתה של החננות ורוב הזמן שלה היא בילתה בלעשות שיעורי בית, וכשהיה לה זמן פנוי, מה שהיא הייתה עושה זה לשחק במשחקי וידיעו עם חברים וחברות או לקרוא ספרים והייתה יוצאת רק מידי פעם למסעדות.

עברנו את הצבא ואחרי שהשתחררנו אני טסתי עם החבר שלי(אחד אחר) לשנה וחצי בהודו ופשוט נהננו וטיילנו ואכלנו וקנינו מלא מותגים ודברים, בעוד שהיא פשוט נסעה לשבועיים בספרד ואיך שחזרה ותחילה ישר לעבוד. חזרתי לארץ עם החבר שלי ולקחתי איזה הפסקה קטנה שבועיים שלושה לפני שהתחלתי לעבוד במלצרות וגיליתי שהיא התחילה כבר ללמוד בבאר שבע ותמיד הייתה חוזרת הביתה וישר יושנת או שהולכת לעבוד קצת ולהרוויח כסף, והפעמים היחידות שהייתה לוקחת חופש היה בשביל אירועים כמו חתונות או בר מצוות ורק בימי שישי הייתה נחה ויוצאת עם חברים וחברות ואפילו בימים כאלה היא הייתה לפעמים לומדת עוד קצת וזה תמיד היה טיפה מבייש וחברות שלי תמיד היו שואלת איך אני יצאתי כזאת כיפית והיא חנונית.
אז עברו עוד כמה שנים שביניהן יצאתי עם החבר שלי (חדש, לצערי הקודם נפרד ממני) לשנה בסין ולחצי שנה בהודו עם חברות, ואחותי רק יצאה לאיזה שבוע בבודפסט ועוד איזה שבוע באיטליה וזהו, מלבד זה היא המשיכה ללמוד, וסיימה את התואר שלה והיא מרוויחה המון והיום היא יוצאת עם מישהו (שהוא מאוד חנון, שאוהב קומיקס ומשחקי וידיאו כמוהה)
והיא נראת מאושרת איתו, למרות שהוא נראה כמו לוזר.

אז בקיצור, איכשהו כולם אוהבים אותה, המשפחה, החברים שלה, החבר שלה.
כאילו לי היו מיליון חברות ולה ממש קצת. אפילו באינסטגרם יש הבדלים גדולים בזמן שלי יש איזה 5 -5 וחצי אלף עוקבים, לה יש בקושי חמישים, בעוד שאיתי מתחילים כל יום בגלל היופי שלי, גם באינסטגרם וגם בחיים האמיתיים, איתה בקושי מתחילים ואין לה שום בעיה עם זה. לי היו שלושה בני זוג והפעם הראשונה שלי הייתה בגיל 15 וחצי, שלה היה אולי בגיל 20 וגם זה במקרה הטוב. אני הייתי יוצאת לבחוץ למועדונים כל יום חמישי ולמסעדות ולקניות ולחוף הים כל הזמן וקונה דברים בלי לדפוק חשבון, והיא הייתה יוצאת רק פעם בשבוע לסרטים ולחברים וגם זה משחקי וידיאו וחוסכת כסף.

אני הייתי המגניבה והיא חנונית ואיכשהו
ההורים שלנו אוהבים אותה יותר (לא אמרו אבל אני מרגישה את זה). אני רווקה ויש לה חבר. כל זוגיות שלי החזיקה בערך שנה והיא והחבר הראשון(!) שלה ביחד כבר שלוש שנים. אני עדיין מלצרית שחייה מטיפים והיא מרוויחה איזה חמש עשרה אלף בחודש וכבר התחילה לגור עם החבר שלה ואני עדיין אצל ההורים.

ומעצבן אותי שהיא מצליחה יותר ממני, והגיעה להישגים בחיים וכולם אוהבים אותה והיא מאושרת ואני עדיין מלצרית שחייה מטיפים.
אני אשמח אם תגידו לי מה לעשות ואיך להיות טובה ממנה
תודה רבה