אני לא יודע למה אני חי, נושם או נמצא בעולם הזה. אני לא יודע מה בכלל מחזיק אותי מלבד שנאה וזעם לאנשים שמיררו את חיי ולעוד אדם מסוים. אין לי רצון לחיות מעבר ל"אני אוכיח להם שהם לא ניצחו. אני לא אתאבד רק כדי להראות להם שהם לא שברו אותי". אני לא יודע מה אני עושה עם זה מעבר לזה. תרופות נגד דיכאון שהפסיכיאטר מכריח לקחת, ואני לא יודע אם הם עוזרות או לא. אבל הבדיקות דם מראות שאני במצב תקין. אז. אני אני כבר עושה, לומד משהו רק כדי שיהיה לי אחר כך פרנסה יותר טובה כדי להתקיים לבדי.
אני לא רוצה שום אדם, אף אחד, לא בת זוג (ממנה וממה שהיא עשתה הספיק), לא חברים שלא קיימים, או מנצלים ובוגדים בך. לא משפחה שאומרת לך שהיה עדיף שהם היו עושים הפלה. ולא אנשים ברחבי העולם הזה שצוחקים על קיומך הפתטי, העלוב, על הניסיון הקלוש שלך להישאר בעולם ששונא אותך - ושונא אותו בחזרה.
אבל האדם המסוים שאני הכי שונא, יותר מכל האחרים שאותם אני שונא, זה את עצמי. אני רוצה להפסיק לשנוא את עצמי, אני רוצה לאבד את המוסר שלי ולהפסיק להיות פחדן ולהיות מה שכולם אומרים לי להיות - מפלצת שלא אכפת לה מאף אחד רק מעצמה.
או לחילופין, להפסיק לשנוא את עצמי ולהיות עדיין אנושי, איכשהו.
תודה למי שקרא. רק רציתי להוציא החוצה. ולא, אתם לא יכולים לעזור לי. גם לזרוק חבלי הצלה לבור לא יעזור אם הבן אדם לא יכול להרים את עצמו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות