לסבול בשקט
אני בת 16 וחצי, בחופש הגדול שבין י"א לי"ב, ויש לי בעיה: אני מרגישה שמיציתי את בית הספר. פשוט נמאס לי, משעמם, מגוחך ומתסכל ללכת כל יום (האמת שאני בפנימיה) לכיתה, ללמוד ב8 שעות את מה שאפשר ללמוד ב1.5 שעות, להתרועע עם בנות (הפנימיה שלי דתית של בנות בלבד) בגיל שלי ולהצטרך להיות חברותית ולהצטרך לרצות להיות איתן כל הזמן.
מיציתי! הבנתי! נמאס לי! אני רוצה להיות עצמאית! ללמוד, להתקדם, לעשות דברים חדשים!! 11 שנים אני בתבנית הזאת שקוראים לה בית ספר. עד אמצע כיתה י בערך זה היה נחמד וחיוני, אבל עכשיו?! חלאס!!! עוד שנייה יוצאת לחיים ועדיין אומרים לי מתי מותר לי לצאת מגבולות הפנימיה? עדיין צריך פתק של שחרור? עדיין צריך לשבת שעות משועממת ולהקשיב לבנות שעושות רעש וששואלות שאלות קשות הבנה?! (אני לא מאשימה אותן! אבל שלא יכריחו אותי להיות שם!) עוד שנה שלמה של שינה בקושי כי בנות מרכלות לי ליד האוזן?! עוד שנה של נשות צוות שחונקות לי את החיים? עוד שנה שאני צריכה להיות חייכנית ונחמדה לכל מי שמדברת אלי? עוד שנה שאם אני מתבודדת בחדר שולחים אלי מבטים מרחמים ושואלים אם הכל בסדר?!
יש לכם עצה או משהו? או פשוט לסבול בשקט?!
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025