לא בטח שלא
אני גר אצל ההורים (בלי זוגיות), נתחיל בזה. לא משנה כרגע למה ומה, העניין זה שאני יכול להרגיש הכי מסכן בעולם, ואני.. פשוט לא מרגיש ככה. טוב לי. יש לי חיים ועבודה ותעסוקה.
מסביבי אני רואה אנשים שמקטרים כל הזמן. קשה בעבודה, צפוף בתחבורה ציבורית, הכל יקר. בא לי להתפרץ ולצעוק עליהם - תפסיקו להתלונן! די!
מה שגורם לי לכתוב את השאלה פה באתר היא דווקא... אחותי הקטנה. ילדה בת שש עשרה. אז ההורים מממנים לה טיפול של אורתודונטיה. יישור שיניים, סיפור יקרררר.
היום היה לה תור לאורטודנט, והיא קיבלה פלטה להרכיב, משהו עם רצועה על העורף, לכמה שעות כל יום. היא לא מוכנה להרכיב את זה בכלל, ומשגעת את השכל להורים שזה מכוער נורא ומציק וכולי. עושה מזה מהומה שלמה...
אני לא מתערב כמובן בשום דבר, אבל.. משתגע! כמה אפשר להיות כפויית טובה? זה סיפור כל כך יקר, למה לעשות עניין? שימי את הרסן וזהו. (מעניין אותי אם אני היחיד שחושב ככה)
כולם מסביבי מתלוננים, כועסים, במקום לשמוח ולהיות מרוצים במה שיש להם.
איך אני מפסיק להתעצבן עליהם וחוסן את הדחף לתקן אותם??
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025