אני פעם הייתי בנאדם הרבה יותר טוב כזה והרבה יותר נחמד. יותר למלם כזה בקיצור, בלי הרבה להביע דעה ויותר לרצות אנשים בלי להיכנס למריבות. אני עדיין מעדיף לא להיכנס למריבות סתם ולהישאר עם יחסי אנוש טובים אבל כן מביע את דעתי ומיישר אנשים כשצריך ולא מוותר. הקטע שעדיין יש לי טראומה כשאנשים אומרים לי איזה נחמד אתה או כשאומרים לי אתה טוב מדי, אולי אפילו בצחוק זה יכול להכניס אותי למחשבות מהעבר ולהקפיא אותי ממש.
נגיד יש לי שותף חדש ומתישהו היה בא לי לבוא להגיד לו שלום אחרי כמה ימים שלא ראיתי אותו ודיברנו קצת וזה ואז כשיצאתי מהחדר שלו חשבתי ששמעתי את החברה שלו אומרת "איזה נחמד הוא". וזה עשה לי ממש רע. עכשיו עזבו שלא הייתי בטוח שזה מה ששמעתי ויכול להיות שהכנסתי את זה לעצמי לראש, איך שישבנו אחרי זה בערב הרגשתי צורך להיות מגעיל ולהראות שאני יכול להיות מאוד לא נחמד כשאני רוצה ואז היא אמרה שהיא רוצה לחתוך לישון חחח נראה לי שזה עבד לי, אבל זה דרך שאני ממש לא מאמין בה, אני באמת רוצה לחבר בין אנשים ולהגיד דברים בפרצוף, אבל יש לי עדיין שריטה בקטע הזה מהעבר שאני לא יודע איך להתמודד. כל פעם זה תופס אותי בלי שאני שם לב ואז נכנס לדיכאון עד שזה עובר לי. תאכלס הייתי מעדיף להתגבר על זה
איך הייתם מתמודדים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות