חבר שלי נפרד ממני בפתאומיות מבלי להבהיר לי את הסיבה, איך להתגבר עליו?

אחרי מערכת יחסים שנמשכה שנתיים פלוס, חבר שלי נפרד ממני אתמול בטענה שזה לטובתי.
אני ממש אוהבת אותו ותלויה בו, תמיד היה שם לצידי בטוב וברע ותמיד הרגשתי שהוא שומר עליי ואכפת לו ממני
במהלך הקשר היו עליות וירידות, לא הכל היה מושלם
אני קנאית ורכושנית אליו ומתעצבנת כאשר הוא מסתכל על אחרות, מדבר עם חברות לעבודה או סתם נפגש איתן
תמיד התעצבנתי גם על דברים קטנים כמו - עברו 4 שעות ולא התקשר, יצא לאכול עם חברים ולא עידכן, דיבר עם ההיא, לא עונה לטלפונים, סינן אותי מס' פעמים, לא עושה מאמץ כדי לבוא ולראות אותי וכו'.. ולפעמים התנהגתי כמו ילדה קטנה וסיננתי אותו יום שלם כדי שיבין שאני פגועה..
אף אחד לא ידע על הקשר שלנו לאורך כל התקופה, מהסיבה ששנינו לא רצינו שזה יהיה רשמי וגם בגלל שלא בנינו על אירוסין או חתונה בשנה או שנתיים הקרובות, פשוט היה לנו טוב אחד עם השנייה ולא היה צורך לשתף אף אחד
בשבועיים האחרונים לא הייתי במצב רוח טוב, כל פעם שהיה מתקשר אליי התעצבנתי על משהו, התנגדתי לכל דבר קטן שהוא אמר או עשה. בנוסף הייתי מכריחה אותו להישאר על הקו ולא לנתק גם כשהיו אנשים מסביבו והיה לו קשה לדבר, כדי לוודא שהוא באמת נמצא עם האנשים שהוא אומר, דבר שמעיד על אי-אמון (יש לציין שהוא גר רחוק ממני ואנחנו לא נפגשים הרבה).
בקיצור... אני יודעת שהייתי בלתי נסבלת לפעמים, אבל הוא טוען שזאת לא הסיבה שבגללה הוא בחר לעזוב אותי.
יום אחד הוא התקשר אליי באמצע היום ושאל אם אני יכולה להיפגש, אמרתי לו שקשה לי באותו יום, חשבתי שהוא מתגעגע אליי וממש בא לו לפגוש אותי בספונטניות, אבל, הוא אמר "תקשיבי.. לא נוח לי איתך", מיד הבנתי שהוא רוצה לסיים את הקשר. דיברנו ושאלתי אותו למה לא נוח לו..
פתאום הוא לא מרגיש שהוא מחויב לקשר, הוא לא רוצה להחזיק אותי סתם בצד כי הוא לא חושב על חתונה או משהו (ואני מראש יודעת את זה), הוא מתחיל לשלב לימודים עם העבודה אז לא יהיה לו הרבה זמן בשבילי, לא ייצא לו לפגוש אותי הרבה - אולי רק פעם בשבועיים...
אמרתי לו שלכל דבר יש פתרון ושאני מסוגלת להתמודד עם הכל בשבילו ושאני רוצה להיות רק איתו לא משנה מה , הוא אמר לי "לא.. אין פתרון, יהיה לך מאוד קשה איתי וחבל על הזמן שלך" ואמר לי שהוא אוהב אותי ממש וגם ימשיך לאהוב
הוא נתן לי אלף ואחת סיבות למה אנחנו לא מתאימים אחד לשנייה, וזה לא הגיוני!! אני בטוחה שברגע שיש מלא סיבות, זה בעצם אומר שאין סיבה.
אני חושבת שאני זאת שצריכה להחליט שיהיה קשה עם כל השינויים שהוא יעבור.. אם מתאים לי אני אשאר ואם לא אז אני אקום ואלך , הוא לא יכול לקבוע ולהחליט שקשה לי ועל סמך זה להיפרד ממני!
לא יודעת מה לעשות, אני ממש מבולבלת, לא יודעת מה הסיבה העיקרית לסיום הקשר .. אולי הוא נפרד ממני כי עשיתי לו ממש רע, הפסיק לאהוב אותי, לא סובל את ההתנגדויות שלי..? אני ממש לא מבינה וכלום לא ברור לי
הוא בנאדם מקסים ומושלם, תמיד היה כנה ופתוח ומשתף בכל מה שעובר עליו
לא מפסיקה לשבור את הראש ולחשוב על זה.. אני מרגישה שזה פספוס גדול להפסיד אותו, כבר מרגישה שהחיים שלי השתנו ומרגישה ריקנות בלעדיו, הוא ממש חסר לי

איך אני יכולה להחזיר אותו אליי? איך אני יכולה להבין למה הוא באמת בחר להיפרד?