שלום,
נמצאת כרגע בבעיה ואשמח לפתרון במיוחד מהאנשים בגילי שבטח נקלעים למצב כזה או כבר נקלעו.
לצערי עדיין גרה עם אמא שלי והאחים (לא קטנים) ואין מה לעשות נראה לי שכמו רובם, לא מסתדרת עם אמא שלי.
אם כמה שאני לא מסתדרת אני עוזרת בבית כביסות, נקיונות, קניות ותמיד איכשהו היא מוצאת האשמה למה יצאתי לא בסדר, בנוסף יש לה חבר שכל שני וחמישי בבית
וזה לא מרגיש לי בנוח כל הסיפור.
לעבור לגור עם אבא זה לא פתרון, הוא חי באורח חיים דתי וגם גר יחסית רחוק מהאזור שלי, בא מידי פעם לבקר.
יודעת שאני כבר לא ילדה ויכולה להשכיר דירה אבל קשה אני בקרוב חוזרת ללמוד לא יהיה לי זמן לחפש ולהשקיע בזה, לא תוך יום אחד מוצאים ואני רוצה גם להספיק לקנות רכב לפני שיהיה לי חיים עצמאיים ודירה משלי שלא קל לתחזק.
בנוסף, כרגע אני נמצאת בתהליך עם בחור שגר לבד ואני מקווה שאם זה יתפתח בעה אולי נעבור לגור ביחד אבל אז עד אין לדעת, אני לא יכולה להסתמך על זה ובמיוחד לא אוהבת להיות תלותית באחרים זה לא האופי שלי.
כרגע אני חוסכת, יש לי גם חיסכון בצד אבל המעבר הזה לבד מלחיץ אותי עם כל החשבונות ואיך להסתדר, השכירות היום זה בגובה המשכורת שלי.
השאלה יותר מופנת לצעירים בגילי, איך התחלתם ומה גרם לכם לעשות לזה סוף ובאמת לקחת את הנושא הזה ברצינות?
כי אני תמיד אומרת שאחפש ועוזבת את זה, זה פשוט סיוט לגור עם ההורים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות