ההורים לוחצים על יציאה לקצונה בהקצאה ראשונה ואני מפחדת, איך להתמודד?

אני התגייסתי לפני מספר חודשים למסלול יעודי לקצונה, שלא תבינו לא נכון אני מאוד מרוצה ואוהבת את המסלול שלי. אבל יש לי בעיה חמורה ברגליים. אני סובלת ממום בעצב הארוך שעובר ברגליים הוא "מתעייף מהר" מה שמנוע ממני לעשות המון דברים כמו הליכות ממושכות, ריצות וכמעט כל פעילות ספורטיבית - כל מה שקשור לרגליים. שהייתי ילדה הייתי מאוד שמנה ותמיד יחסו לזה שאני לא עושה ספורט לזה שאני עצלנית שבפועל כמה שניסיתי לא יכולתי כי סבלתי מכאבים ,רעידות ומספר שיתוקים של חוסר תחושה ברגליים. ההורים שלי מאז ומתמיד התעלמו מזה כאילו הכול בסדר ואני מגזימה. עד כדי כך שעשיתי ניתוח קיצור קיבה עוד לפני גיל 18 על מנת שההורים שלי אהבו אותי וכן כמה שכואב לשמוע ההתנהגות שלהם השתנתה הם נתנו לי יותר יחס של בן אדם . הסיטואציה אחרי הניתוח מאוד בעייתי היה לי תקלה ובגלל זה קשה לי יותר מכול מנותח אחר לאכול. לכן אני עדיין אוכלת בין 300-500 קלוריות ליום . ולפעמים אם אני אוכלת עוגיה או משהו מתוק כי יש לי נפילת סוכר או כי סתם בא לי צועקים עלי ,מעפים לי את האכול מהיד וסתם שתבינו אני אמורה לאכול כל 3 שעות אם זה לא קורה החומצה בקיבה שלי עולה לשרוף את הדפנות ולגרום לחורים וזה כאבי נוראיים. אז מעבר לזה עשיתי את הניתוח על מנת שאוכל ללכת ולעשות את כול הדברים האלו אבל גם עכשיו אחרי שאיבדתי 50 קילו משקלי (ואני במשקל תקין) אני עדיין לא יכולה ללכת בעקבות המום בעצב ברגליים. כדי ליראות את חומרת המצב אני צריכה לעשות MRI ,EMG הטורים ממש רחוקים וזה אומר שאצתרך לדחות הקצאה (משהו שדווקא המון עושים) על מנת לסיים עם הבדיקות. אך ההורים שלי אומרים שאם אני לא אצא הקצאה ראשונה אין לי מה לחפש בבית "ושכדי שאסתום את הפה שלי לפני שאני מוצאת את עצמי ישנה בחוץ ". (אמירות אמתויות וכואבות ) ועשיתי את זה בטירונות לא וויתרתי ובתקופה של חודשיים הייתי 4 פעמים במיון בגלל שיתוק זמני של הרגליים עקב מאמץ. ואני יודעת בקורס פז ובבהד 1 עושים בראור ושכיבות סמיכה דברים שאני לא מסוגלת לעשות בגלל המגבלה או לפחות עד שאוכל להוציא כמ 3 אבל בשביל זה אני צריכה לחכות לתוצאות של הבדיקות שרק התבצעו עוד כמה חודשים ליראות מה הרמה של החומרה כדי לקבל כמ 3. וזה לא שאני לא רוצה לצאת בכלל שאני יוצאת רק הקצאה שנייה ולא ראשונה. ועדיין אם אני עושה את זה אין לי לאין חזור.