היי לכולם בבקשה לא לשפוט ולהיות כנים ובאמת לייעץ..
יש לי ידיד אריתראי שהכרתי לפני שנתיים..
היינו ידידים טובים שנה ובשנה השניה הפכנו לזוג..
היו מלא דעות של אנשים שאמרו לי
"הוא מנצל אותך"
"רוצה להשאר בארץ,רוצה אזרחות,בגלל זה הוא איתך"
"את תתאהבי ותיפגעי כי כשימאס לו הוא יקום וילך,לא יזכור אותך אם יראה משהי יותר יפה ממך.."
"החיים שלו חרא תצאי עם משהו שיקדם אותך..את בעצמך צריכה עזרה בשביל להתקדם"
"יהיה לך hiv"
ועוד..
באמת שאני עדיין בזוגיות איתו לא הכל הולך לנו טוב אבל אנחנו שומרים אחד על השני,לא הרגשתי לרגע שהוא מנצל אותי..הוא עובד כמו כולם ואני לומדת ועובדת..
לפני ששכבנו ביקשת ממנו לעשות בדיקה בבית חולים,והוא עשה וגם אני עשיתי ואין לו שום מחלת מין ושכבנו (הוא היה הראשון שלי).
נכנסתי להריון והחלתנו ביחד לעשות הפלה כי זה באמת היה טעות ולא התכוונו ..ברגע נכנסתי להריון..אבל זה לא פגע והמשכנו את הזוגיות כרגיל.
הבעיה היא שעכשיו הקשר שלנו נהיה יותר רציני ושאלתי אותו מה בהמשך כאילו ..התעניינתי באמת מה יהיה בהמשך (התקף דאגה שבאה משום מקום)
והוא אמר שאנחנו עוברים לגור בחו"ל ושהוא ישמח אם אני אבוא איתו..
הוא אמר שאנחחנו מאוהבים והכל טוב ויפה אבל הוא יש לו חלום וזה להצליח לעשות את המיטב בחיים לחיות טוב ופה הוא לא מרגיש חופש,אמר יש מדינות שנרגיש בהם יותר חופשיים הכלכלה שם הרבה יותר טובה זכויות טובות..
ואמר ששם נתחתן ונחיי כמו שצריך.ניסתי לשנות את דעתו,אך ללא הצלחה.
אני לא חשבתי על אופציה לעזוב את ארץ ישראל בחיים חשבתי שזו המדינה הכי טובה ובאמת הכל פה מושלם..אני אוהבת את המשפחה שלי פה,אני תמיד הרגשתי מרוחקת כזאת תמיד קראו לי "תיירת" ביסודי בתיכון ובשירות..וגם בעבודה(אבל זה לאקשור)
אבל האם באמת יש ארצות יותר טובות מישראל?
והאם זה חלק מהמשך החיים וככה נקבע לי לחיות במקום אחר..?
תשובה מאנשים שהם באותו מצב תעזור מאוד...(:
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות