למה גברים אוהבים לרדת אחד על השני?

זה לא שאין לי חברים, אבל בדרכ הקשרים שלי הם אחד על אחד ולא ככ קבוצות. הסיבה לזה זה בעיקר שבקבוצת גברים בדרכ יורדים אחד על השני ויש מן אווירה של תחרותיות ואנשים יורדים לחיים שלך מעבר למה שהיית רוצה. אני גיי (קשור?) וזה קורה המון עם סטרייטים אבל לא רק.

נגיד לפני כמה ימים נפגשתי עם חבר שהביא מישהו אחר שהוא מכיר. קיצור באמת שניסיתי לפתח שיחה עם הבחור אבל כל דבר הפך להיות מן תחרות לא מוסברת. כל דבר שאמרתי הוא ירד לחיי, שפט והסביר למה מה שהוא עושה יותר טוב. שלא להגיד שהוא גם התנשא מעליי בסוף בגלל הגיל (גדול ממני כולה ב3 שנים). החבר שהפגיש בינינו מכיר יותר ויודע שאני מתעצבן מדברים כאלה וניסה קצת למתן אותו.

למשל דיברנו על דייטים אמרתי שלא אפסול בחור רק כי הוא שומר שבת. הוא התחיל ישר להגיד "זה שביעית מהחיים שלך" ו"אין דתי מתון או מתחשב". בכל פעם שניסיתי להסביר את העמדה שלי הוא התפרץ לי לדברים ולא נתן לי לדבר. לא חשוב שאני לא מסכים עם הדברים שלו אבל להתפרץ לי לדברים בכל פעם שאני מנסה מדבר זה היה מעצבן. עכשיו הקטע הוא שזה בכלל לא אקטואלי (אני לא באמת יוצא עם בחור דתי), הוא בכלל לקח את הדברים שלי לקיצון (לא אמרתי שאם הייתה לי חבר דתי הייתי חוזר בתשובה) ואני בכלל לא מכיר אותו (!!!) וגם --- היו עוד דברים מאוד דומים לזה, לא היה כמעט רגע שהיה שיחה נעימה (למשל הוא ראה שיש לי קעקוע אז הוא אומר "אני לא רוצה לעשות רע לאמא שלי" - מי אמר בכלל שהוא צריך לעשות קעקוע??). בסוף אני אומר לו שכל אחד יחיה את החיים שלו בדרך שהוא מבין והוא אמר לי ש"אני ילד" (שוב, הוא מבוגר ממני ב3 שנים כולה). החבר שהפגיש בינינו היה חמוד הגן עליי קצת. חיכיתי כמה דקות שיתחלף הנושא ואז אמרתי שאני צריך לקום מחר מוקדם והלכתי.

הרבה פעמים כשאני בקבוצות אז גם יש ירידות אחד על השני ודברים כאלה שזה לא נעים כשעושים לי וגם לא נעים כשעושים ביניהם (פעם גם הייתה סיטואציה דומה עם אנשים אחרים שבה אחד אומר לשני בצחוק שהוא לא נוהג טוב והשני מתחיל לצחוק עליו ממש (ממש!) שהוא עשה פי 3 טסטים ממנו - והם חברים ממש טובים. לא יודע, מרגיש לי שיש דברים שלא צוחקים עליהם.)

העניין הוא שזה לא מקטע של חוסר ביטחון עצמי. אני מאוד מבסוט מעצמי בהרבה תחומים. סתם זה לא נעים כשאתה מדבר עם מישהו והוא כל הזמן מנסה "לנצח" או יורד לחייך כשאני בכלל לא בתחרות אלא סתם מנהל שיחה. בואו נגיד שאם אני רוצה לנצח - אז הייתי מנצח. עם כל הצניעות, אני באמת בנאדם מוצלח.

וזה לא שזה "האנשים הלא נכונים", כי זה קורה הרבה, כמעט בכל פעם. מה עושים במצב כזה? לא רציתי "להחזיר" לו כי כשאני מחזיר בדרכ אני מחזיר יותר מידיי טוב ולא רציתי להרוס את האווירה וגם הוא חבר של החבר שהפגיש בינינו. ובכללי לא כיף לי להיות במצבים כאלה. ומצד שני אני לא רוצה להתבודד. אני בכלל לא מבין ממה זה נובע? מה זה המלחמות קרניים האלה? מלחמות קרניים תעשו נגד אנשים מחוץ ללהקה.