תמיד היינו משפחה אוהבת, גדולה, שמחה... אבל זה הכל בעבר.
לפני 4 חודשים אבי נפטר עקב מחלות קשות שחלה בהן.
מצבו לא היה טוב בשנים האחרונות, ולמרות הכל תמיד ידע איך להתגבר על הכאבים ולחזק את כולנו, יותר מאת עצמו.
האהבה בין אמי לאבי היא אין סופית, זוגיות מדהימה שאני יכול לאכל לכל אחד ואחת מכם. הקשר שלי עם אבי היה מיוחד... גם אני וגם הוא מאוד ציניים בתגובות ובמחשבות שלנו. ותמיד דיברנו על "היום שאחרי".
מה יקרה כשילך לעולמו... הרי ידענו שהמצב לא טוב.
כמו שכתבתי בהתחלה, לפני 4 חודשים הוא נפטר,
זו הייתה מכה קשה למשפחה, אני חודש בקושי הצלחתי לתקשר עד שהבנתי ונזכרתי שהבטחתי לו, הבטחתי לו להמשיך הלאה. לייצג אותו בשמחה כמו שהוא רוצה, כמו שהוא רואה לנכון ועפ"י דרך החיים שלו.
אמא שלי לעומת זו, לא מצליחה לצאת מזה. פשוט לא...
היא נכנסה לדיכאון קשה, ישנה עד שעות מאוחרות, לא אוכלת בצורה מסודרת, מרבה לחלות, בקושי יוצאת מהבית...
אני לא מסוגל לראות אותה ככה, כ"כ שבורה.
מה אני יוכל לעשות כדי לרומם את מצב הרוח שלה, ואם בכלל?
אולי זה בכלל בסדר שהיא ככה וזה טבעי? מה דעתכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות