לפני כשנה התפרצה אצל אמא שלי הפרעה נפשית, כשהתגייסתי המצב החמיר ואשפזו אותה, כשהשתחררה שקעה בדיכאון עמוק ואושפזה שוב.
כרגע היא במצב רע מאוד, לא יוצאת מהמיטה, נוטלת תרופות כמובן ונמצאת בהשגחה.
אני נשארתי לבד בחוץ, יש לי בית לגור בו למזלי אבל אין לי זמן לעבוד כדי לפרנס את עצמי, המפקדת שלי מנסה כמה שהיא יכולה להתגמש איתי בשעות אבל לצערי זה לא מספיק. המעמסה הרגשית שיש עליי פשוט לא מתוארת במילים. כל הנלווה למצב של אמא לא ייכנס פה בטקסט.
לפני כמה ימים ראיתי קב״נית, נתנה לי גימלים, שאלה אותי אם אני רוצה תרופות ״לשיפור המצב רוח״ וכמובן זרקה כמה פעמים את האופציה להשתחרר, לפרוטוקול - אני לא בדיכאון. אני יוצאת מהמיטה אני נפגשת עם חברים, אני מחייכת.
לגביי השחרור, לא יכולה לומר שלא חשבתי על זה, זה יקל לי על החיים בכל אספקט אפשרי. אבל מצד שני הפחד שזה יסגור לי דלתות בעתיד מרתיע אותי.
אני אפילו לא יודעת מה אני רוצה לעשות בחיים, אז הפחד שזה יימנע ממני את מה שארצה לעשות מפחיד, מעבר לזה הבנתי שזה יוצר בעיות בהוצאת רישיון, לימודים, אנשים שמסתכלים עקום?
אשמח לחוות דעת מאנשים יותר מבוגרים ממני ובעלי ניסיון?
תודה מראש :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025