חבר טוב שלאחרונה לא אכפת לו ממני, מדבר איתי הרבה פחות ולא יוזם מפגשים, להעיר לו?

היי

אז הסיטואציה שלי ממש מעצבנת ואני לא יודע איך לפעול מבלי להיפגע או לעשות טעות. אני מרגיש שכל מהלך שאעשה יגרום לי להרגיש חרא.

יש לי חבר ממש טוב. הכרנו לפני כמה שנים ועם הזמן נהיינו חברים ממש טובים. ממש אחים שמדברים כמעט כל יום ומבלים כל שבוע ויוצאים ונהנים. היו לנו הרבה נושאי שיחה כיפיים וכל מיני צחוקים שהם רק שלנו ומלא בדיחות פרטיות. בנוסף, גם היו לנו שיחות נפש רבות והוא בן אדם מאוד חכם ובעל תובנות רבות והיה לי כיף לדבר איתו.

הקשר היה הדדי לחלוטין עד לפני כמה חודשים. הוא היה בא לבקר אותי (הוא גר בערך 45 ק"מ ממני) ואני הייתי בא לבקר אותו מספר שווה של פעמים. היינו מתקשרים אחד לשני ויוזמים דברים באופן זהה.

לחבר הזה אין כמעט חברים, והוא תמיד טרח להגיד לי שמכל האנשים אני היחיד שמעריך אותו ומתאמץ בשבילו והוא מאוד בררן ביצירת חברויות. ואם הוא בחר בי, אז כנראה שהחברות הזאת הייתה חשובה לו.

לאחרונה חל מהפך ואני מרגיש שאני משקיע מעצמי הרבה יותר ממנו. אני יוזם את רוב השיחות, רק אני מתקשר אליו. הוא נהיה כבד ולא צוחק איתי בווטסאפ, לא מתבדח איתי ומסיים שיחות במהירות. נותן לי תמיד תחושה שאני מפריע לו, או שהתקלתי אותו ברגע לא מתאים (זאת בהנחה שהוא לא מסנן אותי למשך שעות ארוכות). אפילו השקעתי ונתתי לו מתנה ליום הולדת מהלב והוא מאוד אהב אותה. ליום הולדת שלי שחל חודש לאחר מכן, הוא אמר "מזל טוב" יבש ולא טרח אפילו לאחל ברכה (לא ציפיתי למתנה חזרה כמובן אבל כן ציפיתי לברכה או רצון לחגוג את היום הולדת יחד).

לכל מפגש אני מציע ושואל "בא לך להיפגש" הוא עונה "לא יודע, נראה" או "מאיפה אני יודע מה יהיה עוד כמה שעות" ואז אני צריך לחכות במתח עד לרגע האחרון ואז הוא יגיד "כן" כאילו הוא עושה לי טובה. בן אדם שרוצה להיפגש יגיד "בטח" או "בכיף" וישריין לעצמו בלו"ז את המפגש או שיגיד את האמת ויגיד "לא, אני לא יכול".

זה הגיע למצב שנהייתי ממש מתוסכל ממנו ושלחתי לו ווטסאפ עם מה שאני מרגיש והוא כתב לי שזה המצב ואם אני רוצה להמשיך את החברות כפי שהיא אני מוזמן ואם זה לא מתאים לי אז נוכל לנתק קשר. זה ממש פגע בי אז כתבתי לו שלא אתאמץ יותר בשבילו כמו שעשיתי עד עכשיו והוא אמר "בסדר". הוא אפילו לא נלחם עליי ולא ניסה בכלל להציל את המצב. ככה הוא כותב לחברו הטוב שככה מתאמץ בשבילו ומשקיע בשבילו??!!

מאז דיברנו קצת בווטסאפ והוא ממשיך להפגין אדישות וחוסר התלהבות. אני ממש כועס עליו ואני באמת שוקל לחתוך ממנו. הוא מוציא ממני מלא אנרגיות רעות ואני כל הזמן מתוסכל. מצד שני, אני חושב לעצמי שאולי זו סתם תקופה רעה או שעובר עליו משהו ואם אחכה עוד קצת הוא יחזור להיות כמו שהיה פעם. כלומר אני חושש שאם אחתוך ממנו זו תהיה טעות חמורה שאתחרט עליה בעתיד. במיוחד כשאני נזכר בכל הרגעים הכיפיים שלנו יחד ורואה סרטונים או תמונות שלנו יחד אני מתמלא געגוע ואומר לעצמי שלא אחתוך, אבל החזרה למציאות מהר מאוד מוציאה ממני שוב את הכעס.

חשוב להבהיר שיש לי עוד הרבה חברים טובים ויש לי בהחלט עם מי להיפגש ואני לא בודד. יש לי עוד כמה חברי נפש שאני יכול לדבר איתם ואני בהחלט נפגש גם איתם. אבל איתו זה היה משהו מיוחד.

מה כדאי לעשות?