שלום, תמיד יש לי מחשבות קשות עליי, שאני לא מפרגנת, אני אגואיסטית, חושבת יותר מדי על עצמי ופחות על האחרים. תמיד תירצתי את זה בזה בביטחון עצמי נמוך, בגיל ההתבגרות, בתקופה קשה שעוברת עליי.. המון תירוצים שהשתיקו לי את המצפון.
אבל היום החלטתי שדי. אני חייבת להתייעץ. הייתי היום ממש שמחה, אנשים החמיאו לי, הרגשתי אהובה, הרגשתי יפה, הרגשתי מוצלחת. ואז רק שיחה קצרה עם חברה בווצאפ שבו היא אמרה לי מה היא הספיקה לעשות היום (חברה שאני מתה עליה ורוצה את ההכי טוב בשבילה) ופתאום כוווול המצב רוח שלי ירד. פתאום אני מתחילה להשוות את ההצלחות שלי לשלה, פתאום כל מה שהיה לי היום מרגיש לי חסר ערך.
אני מפתיעה את עצמי. אני נחשבת בן אדם טוב, אומרים לי שיש לי נשמה טובה, אבל קשה לי לראות את חברות שלי מצליחות. כשלהן כבד וכשהן במצב רוח ירוד אני מגיעה עם כל הרצון הטוב, עם כל המוטיבציה ומרימה להן עד שהן מרגישות בעננים. אבל למה כשהן מצליחות בלעדיי, אני ישר מתחילה לקנא, להוריד מהערך שלי, להשוות..
למה זה קורה לי? אני יודעת שלכל בן אדם יש קצת קנאה אבל האם זה על גבול הנורמלי? איך אני יכולה להיות בן אדם יותר טוב, יותר מתחשב יותר מפרגן?
תודה רבה לעונים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025