היי, אני מאוד פעלתנית ואנרגטית ואוהבת כל הזמן להיות בתנועה ועשייה. ההרגשה השנואה עלי שגם מדכאת אותי היא סתם לשבת בבית ולבזבז את הזמן שלי. אני מאוד אוהבת לטייל, להגיע למקומות חדשים, לדבר עם אנשים שאני לא מכירה ופשוט להכניס את עצמי לסיטואציות חדשות ומאתגרות גם אם אני לא יודעת איך אצא מהן (נניח אצא לטיול בלי לדעת לאן ואיך אחזור). אני אוהבת מאוד לרקוד ויוצאת למסיבות וככה אני מרגישה שאני פורקת את עצמי ומשחררת את הגוף. לאחרונה, אחרי שסיימתי את התיכון התחלתי להתנסות בקטנה עם סמים. עוד לא פסיכדלים אבל בפחות מחודש ניסיתי שלושה סמים שונים ( באירוע מסוים ולא בשימוש מתמשך של כמה ימים) ואני יודעת שזה אמור להדליק אצלי איזושהי נורה אדומה, בגלל הגיל ובגלל התדירות , אבל אני מרגישה שלא באמת אכפת לי. חברים שלי מנסים לדבר איתי ולהחדיר לי הגיון, ואני באמת מבינה שסמים זה תחום בעייתי שדופק את המוח אבל מצד שני גם תחום כלכך יפה שפותח את המחשבה ומנתק אותך מהמציאות והכבלים החברתיים ששרושים אצלינו בתודעה ולכן לא באמת אכפת לי אם זה מסוכן או לא. אני מרגישה שזה הגיל להתנסות ולהתקרחן ולהגיד פאק איט ופשוט לזרום על החיים. אני לא בדרך להיות נרקומנית ובטח שזו לא השאיפה שלי, אבל מרגיש לי שלהמשיך בדרך שלי ולהתנסות בתקופה הקרובה עד שאכנס למסגרת רצינית זה לגמרי סבבה. פשוט החוסר אכפתיות שלי שגובל אולי באישזהו הרס עצמי קצת מטריד אותי. כי אני יודעת שאני צריכה שיהיה לי אכפת מהקיצוניות שלי אבל פשוט לא אכפת לי, ובתאכלס הסיבה היחידה שמונעת ממני להתפרע יותר היא החברים שלי שממש דואגים לי ואומרים לי שאני דופקת לעצמי את החיים ואת המוח. אבל אני מצידי רוצה להנות? האם זו לא המטרה שלי בחיים????
מה אתם חושבים? יש אצלי איזושהי בעיה? אני צריכה ללמוד להסתפק במה שיש לי בלי לחפש כל הזמן את המעבר הזה..? או שבתאכלס אני מתנהגת כמו כל בת 18 טיפוסית שגילתה מה זה חופש והיא רק רוצה לטרוף הכל בכמה שיותר כוח ואנרגיה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות