היי אסק פיפל, מה שלומכם? שלומי חרא.
אני אספר לכם את הסיפור המצחיק והעצוב.
לפני חודש ימים הגיע בחור חדש לבניין. כשראיתי אותו הוא שאל אותי לגבי משהו, שאני לא זוכרת מה כי לא הייתי מרוכזת בגללו. בפעם השניה שראיתי אותו, כבר "המשיכה" שהייתה לי הפכה לקראש! ראיתי אותו מרחוק והייתי חייבת לפתוח לו את הדלת, הוא חייך אליי ונראה לי שניסה ליזום שיחה (לפחות ככה קוויתי)החלק העצוב פה הוא שאני לא מכירה אותו ואני מרגישה שטחית שאני נמשכת ורוקמת פנטזיות על בחור שאני לא מכירה! מאותו רגע שנתקלתי בו, אני מחכה כל יום לרגע שאראה אותו שוב. ובכל יום אני מאוכזבת מחדש כי אני לא רואה אותו. פעם אחת נתקעתי איתו במעלית ולא יכולתי להגיד כלום, הייתי ממש בלחץ, ושנאתי את עצמי באותו רגע שלא אמרתי כלום חוץ מהיי.השבוע חיכיתי אחרי העבודה בערב חצי שעה מחוץ לבית בתקווה שאולי הוא ירד להוציא את הכלב ואולי אראה אותו! אני ממש אומללה מבחינה רגשית, כי אני חושבת על בן אדם שאני רק רוצה להכיר, מתעצבנת ללא סיבה, כועסת שמחה. הכל כלכך הזוי אני מצטערת בכלל שראיתי אותו ושאני נמשכת אליו. רגע אחד אני אוכלת סרט שאנחנו נתחתו ורגע אחר אני אומרת לעצמי שלא ירצה אותי בחיים. איך לדעת לשחרר את החרא הזה?(אני מבקשת בלי תגובות ציניות, כי עד כמה שזה מוזר אני באמת סובלת)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025