היי
אני כבר הרבה זמן מרגישה ריקנות נוראית וקושי נפשי שמלווה אותי מהשחרור חצי שנה
אני בן אדם שצריך מסגרות. אם לא אני מאבדת את עצמי מהר מאוד
בצבא הייתי תמיד סביב אנשים ונקשרתי לאנשים כי הייתי איתם יוםיום חמישה ימים ולפעמים שבועיים
אי אפשר ממש להרגיש בודדה במצב כזה גם אם אלה לא החברים הכי טובים שלך.
מאז השחרור הכל הפסיק בבום פשוט. ואני מוצאת את עצמי בבית משתגעת ממש לא מצליחה להבין מעצמי מה אני רוצה , פשוט מרגישה שאני צריכה לעשות משהו אבל לא יודעת מה. אני לא עובדת בינתיים כי יש לי טיסה בסוף החודש ,וחבר שלי סוגר 21 בזמן האחרון מה שקשה עוד יותר ואני מרגישה מעפנה ואפסית שכלום לא קורה לי בחיים וריקנות שבא לי לבכות כל היום.
מתגעגעת לאנשים מהצבא אבל כאילו כולם מצפים ממני להמשיך הלאה בחיים.....
איך אני עובדת על זה? איך אני מוצאת משמעות? אני צריכה למצוא כוחות למצוא לי שגרה חדשה.. פסיכו עשיתי אבל כנראנ אצטרך שוב , אולי להתחיל להתכונן שוב, או לחפש משהו שימלא אותי ויעשה לי טוב..?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות