שלום, אני בן 37, לא נשוי. מצד אחד אני רוצה שיהיו לי ילדים: לשמוח איתם, לגדל אותם, לקחת אותם לסרטים ולים, לפנק אותם, לראות אותם שמחים כשהם מלקקים גלידה. ראיתי מקודם סתם סרטון ביוטיוב שבכלל לא קשור לנושא השאלה שלי, בו רואים בחור בן 30 נכנס לבית הוריו ואביו נותן לו נשיקה, ואז הבן בחיוך מבקש עוד אחת ואביו אומר בטח ונותן לו עוד נשיקה. זה ממש חימם את ליבי איזו מערכת יחסים יפה יש ביניהם.
מצד שני, אני ממש ממש מפחד להביא ילדים לעולם. אני לא רוצה שהם יסבלו, לא רוצה סבל, לא רוצה קשיים כלכליים, לא רוצה שהם יחוו מוות. אמא שלי האהובה נפטרה לפני כשנה וחצי, ואני שמח שהיא הביאה אותי לעולם ועל כל רגע שיכולתי לעזור לה, אך עצוב לי שהיא היתה חולה, ואני לא יודע מה קורה אחרי שמתים. אני מאמין שאלוקים שומר עליה ושמר עליה, אך הכל נראה לי כזה שברירי, החיים נראים לי עצובים. לא רוצה שהילדים שלי ייחלו, לא רוצה שהם יהיו עצובים כשאמות. איך אוכל לסוכך ולהגן עליהם מצרות ואסונות? לא כזה קל לי בחיים, ואני חושב לפעמים מה אלוקים חושב עלי? ומה אמא חושבת עלי? הם עצובים שלא כזה טוב לי? הם בוכים עלי שם למעלה? ומה יהיה איתי? אם הייתי יכול שלא להיוולד, אולי הייתי מעדיף שלא להיוולד. אם אני שמח שנולדתי זה רק כי עזרתי לאמא שלי (גם זה לא מספיק עזרתי, אני מלא בייסורי מצפון שלא עזרתי מספיק), אך אחרת הייתי מעדיף שלא להיוולד. אז למה להביא ילדים לעולם הזה? למה שיסבלו? למה שיזדקנו וימותו? למה שיחוו מיתות של אחרים ויתמודדו עם קשיים? הלוואי שהייתי יכול להגן עליהם, אך זה לא ביכולתי, אז אולי ההגנה הגדולה ביותר היא פשוט לא להביא אותם. אני לא רוצה לסיים את החיים זקן ערירי, אך האם אביא לעולם ילדים מטעמים אנוכיים שלא להיות בודד, ולתת להם להיות עצובים? גם את זה אני לא רוצה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות