ההורים חושבים שהם תמיד צודקים והם גורמים לנו לצרות! מה אפשר לעשות?

אוקיי. עדכון חדש...
כרגע אין לי כלום בחדר חוץ ממיטה ואת הטלפון והמטען שאני מחביא בתוך המצעים. ההורים שרפו את הספרייה, השולחן וארון הבגדים, כולל את הבגדים שנמצאו בתוכו, ואני לובש את הבגדים שלי כבר שש ימים ברציפות. הצלחתי לפתור את הבעיה עם פתרון ממש נוראי אבל זה בסדר כי זה עבד.
אוקיי אז בערך אתמול ההורים שלי רצו להכין עוגה. הכל הלך בסדר והייתי עם האחים בסלון. ואז הם היו צריכים עזרה, אז התנדבתי. (זאת היתה טעות שלא הייתי צריך לעשות את זה) הכנו את הבלילה, הכנסנו את העוגה לתנור. פה מתחילה הבעיה. התנור צפצף והעוגה היתה מוכנה, וההורים לא מצאו מגבת אז הם חשבו שלהשתמש בי יהיה רעיון טוב יותר. אין לנו מגבות ידיים במטבח או כפפות, אבל יש מגבות בשירותים, במחסן, יש נייר במטבח, אבל לא הם רוצים שאני אעשה את זה בלי כלום, לגעת במגש החם עם היידים שלי ובטח שניסיתי ללכת לקחת את המגבות מהמחסן אבל הם מאוד לא אהבו את הניסיון שלי וזרקו את המגבת שהבאתי לפח. המגבת היתה חדשה והשתמשנו בה רק פעם אחת, אז היא היתה נקייה ולא היה להם סיבה לזרוק אותה. זה התגלגל לריב ואז זה הגיע לנקודה שבה אבא שלי פשוט החזיק סכין ביד (סכין עם קצה חד אבל גם חדה בצדדים) והוא איים לדקור אותי אם אני לא אעשה את זה בצורה שהם רוצים. אני לא האמנתי להם כי הם ההורים שלי והם אמורים להגן עליי וזה אבל אני לא אמרתי כלום כשאבא פשוט הרים את היד עם הסכין וכיוון את החוד שלה אליי פשוט פתחתי בריצה אל החדר ואבא רץ אחריי. אין שום דבר בחדר שיכול לעצור אותו מלבוא, אבל יש את החלון ואין לו סורגים (לכל החלונות בבית לא היו סורגים) ואנחנו גרים בקומה השנייה. אז לקחתי מהר את הטלפון, פתחתי את החלון וקפצתי אל השיחים. זה כאב ממש אבל זה יותר טוב ממוות. בטלפון שלי היו שמורים מספרי טלפונים של פסיכולוגים ששמרתי בכוונה למקרה שההורים יסכימו להתייעץ, אז התקשרתי לשניים מהם ושאלתי מ לעשות והם אמרו לי להזמין משטרה אז הזמנתי ובזמן הזה כשעדיין הייתי בתוך השיחים ההורים ירדו למטה לכניסה לחפש אותי וראיתי שלאבא עדיין יש את הסכין ביד. כשהם ירדו אני כבר סיימתי את השיחה ויצאתי מהשיח וברחתי. ההורים רצו אחריי ואמרו לי לחכות אבל פשוט המשכתי לרוץ מתוך הפחד שהם ינסו שוב. רצנו רחוק מהבית (או לפחות ככה זה נראה לי) עד שלא יכולתי יותר ופשוט נפלתי על הרצפה והתעלפתי. כשהתעוררתי כל הגוף שלי היה כואב והייתי בתוך תחנת משטרה וההורים גם היו שם אבל היו עליהם אזיקים. אני לא הבנתי למה אבל אז אני הבנתי שהם גם דקרו אותי ברגל ימין (אבל כנראה רק עם הקצה של הסכין כי הדקירה לא עמוקה ואני גם לא דיממתי הרבה) וזהו עכשיו ההורים בבית כלא על התעללות ואני נמצא בפנימייה יחד עם האחים שלי, שזה הרבה יותר טוב מלהיות בבית. וזה טוב, כי אני מסתדר בפנימייה הזאת והציונים שלי עולים, ואני חושב שאני לא אראה את ההורים שלי לעוד הרבה זמן.

אוקיי. עדכון חדש... כרגע אין לי כלום בחדר חוץ ממיטה ואת הטלפון והמטען שאני מחביא בתוך המצעים. ההורים שרפו את הספרייה, השולחן וארון הבגדים, כולל את הבגדים שנמצאו בתוכו, ואני לובש את הבגדים שלי כבר שש ימים ברציפות. הצלחתי לפתור את הבעיה עם פתרון ממש נוראי אבל זה בסדר כי זה עבד. אוקיי אז בערך אתמול ההורים שלי רצו להכין עוגה. הכל הלך בסדר והייתי עם האחים בסלון. ואז הם היו צריכים עזרה, אז התנדבתי. (זאת היתה טעות שלא הייתי צריך לעשות את זה) הכנו את הבלילה, הכנסנו את העוגה לתנור. פה מתחילה הבעיה. התנור צפצף והעוגה היתה מוכנה, וההורים לא מצאו מגבת אז הם חשבו שלהשתמש בי יהיה רעיון טוב יותר. אין לנו מגבות ידיים במטבח או כפפות, אבל יש מגבות בשירותים, במחסן, יש נייר במטבח, אבל לא הם רוצים שאני אעשה את זה בלי כלום, לגעת במגש החם עם היידים שלי ובטח שניסיתי ללכת לקחת את המגבות מהמחסן אבל הם מאוד לא אהבו את הניסיון שלי וזרקו את המגבת שהבאתי לפח. המגבת היתה חדשה והשתמשנו בה רק פעם אחת, אז היא היתה נקייה ולא היה להם סיבה לזרוק אותה. זה התגלגל לריב ואז זה הגיע לנקודה שבה אבא שלי פשוט החזיק סכין ביד (סכין עם קצה חד אבל גם חדה בצדדים) והוא איים לדקור אותי אם אני לא אעשה את זה בצורה שהם רוצים. אני לא האמנתי להם כי הם ההורים שלי והם אמורים להגן עליי וזה אבל אני לא אמרתי כלום כשאבא פשוט הרים את היד עם הסכין וכיוון את החוד שלה אליי פשוט פתחתי בריצה אל החדר ואבא רץ אחריי. אין שום דבר בחדר שיכול לעצור אותו מלבוא, אבל יש את החלון ואין לו סורגים (לכל החלונות בבית לא היו סורגים) ואנחנו גרים בקומה השנייה. אז לקחתי מהר את הטלפון, פתחתי את החלון וקפצתי אל השיחים. זה כאב ממש אבל זה יותר טוב ממוות. בטלפון שלי היו שמורים מספרי טלפונים של פסיכולוגים ששמרתי בכוונה למקרה שההורים יסכימו להתייעץ, אז התקשרתי לשניים מהם ושאלתי מ לעשות והם אמרו לי להזמין משטרה אז הזמנתי ובזמן הזה כשעדיין הייתי בתוך השיחים ההורים ירדו למטה לכניסה לחפש אותי וראיתי שלאבא עדיין יש את הסכין ביד. כשהם ירדו אני כבר סיימתי את השיחה ויצאתי מהשיח וברחתי. ההורים רצו אחריי ואמרו לי לחכות אבל פשוט המשכתי לרוץ מתוך הפחד שהם ינסו שוב. רצנו רחוק מהבית (או לפחות ככה זה נראה לי) עד שלא יכולתי יותר ופשוט נפלתי על הרצפה והתעלפתי. כשהתעוררתי כל הגוף שלי היה כואב והייתי בתוך תחנת משטרה וההורים גם היו שם אבל היו עליהם אזיקים. אני לא הבנתי למה אבל אז אני הבנתי שהם גם דקרו אותי ברגל ימין (אבל כנראה רק עם הקצה של הסכין כי הדקירה לא עמוקה ואני גם לא דיממתי הרבה) וזהו עכשיו ההורים בבית כלא על התעללות ואני נמצא בפנימייה יחד עם האחים שלי, שזה הרבה יותר טוב מלהיות בבית. וזה טוב, כי אני מסתדר בפנימייה הזאת והציונים שלי עולים, ואני חושב שאני לא אראה את ההורים שלי לעוד הרבה זמן.