פרידה לא מתוכננת, איך אני מכירה בחור שהוא כל עולמי ולפתע הכל מתפרק ?

קצת ארוך מתנצלת כותבת פה בכדי לקבל הכוונה וגם אם לא לפחות מנסה. הייתי בזוגיות כשנתיים עם אהבת חיי, הכרנו דרך העבודה ,הוא מגיע מבית דתי... עם הזמן למרות הנסיונות שלנו לשמור מרחק התקרבנו והפכנו לזוג. ידענו שיהיה קשה ובהתחלה היו קשיים כי אורח החיים שלנו היה שונה לגמרי. הצלחנו לגשר על ההפכים כמו "יינג ויאנג". לרחר שנתיים כמעט הגיע הרגע הגדול והתארסנו. תוך כדי הזוגיות היו לו קשיים בעבודה והוא שקע בדיכאון , תמיד תמכתי בו והייתי שם עבורו אבל לא הצלחתי לרומם את רוחו, התחלתי לחשוד שמשהו לא בסדר והוא לא רצה ללכת לרופא. אחותו הגיעה יום אחד לביקור וניסיתי לשאול אותה אם הכל בסדר אצלו והיא בתגובה אמרה שהוא שרוי בלחץ אבל זה יעבור. המצב החמיר והוא התנהג ממש מוזר והחל לומר דברים חסרי היגיון בעליל שכבר חשבתי שאני משתגעת מהמצב. יום אחד הוא פשוט עזב אותי בלי הסבר. לקחתי יוזמה ונסעתי לבית של ההורים שלו כדי לדעת שהכל בסדר ואמא שלו בתגובה הטיחה בי שכנראה רבנו ובגלל זה הוא לא מעוניין לשוחח איתי. הסברתי לאמא שלו שהתשובה שלה לא מספקת ושאנחנו מאורסים אם היא שכחה ושהמצב שלו לא טוב בכלל והוא מדמיין דברים, אומר שטויות ומוציא דברים מהקשר וזו בתגובה התעלמה ממני. מאז ממנו חצי שנה ומיותר לציין שההורים שלו לא טרחו אף פעם לעדכן אותי במצבו. אחרי חצי שנה הוא יצר איתי קשר ממש התנצל ,בכה והסביר לי שגילו אצלו מניה דיפרסיה , הוא היה במצב של פסיכוזה או משהו כזה ונתנו לו תרופות שגרמו לו להתייצב. אמרתי שסלחתי, בכינו ממש שזה קרה לנו ושכל הקשר הלך לפח. עברו מאז שנתיים, המשכתי בחיים שלי יש לי זוגיות עם אדם מקסים שאוהב אותי. אבל אני לא מצליחה לשכוח את ההוא,המצפון אומר לי שלא הייתי צריכה להמשיך הלאה ולהשאיר אותו מאחור, כי מה שקרה לא היה באשמתו. מצד שני כ"כ כעסתי, הרגשתי נבגדת וההתעלמות של ההורים שלו שידעו שכבר זמן רב שהוא לא בסדר והסתירו זאת ממני מכאיבה ומרסקת אותי עד היום. מרגישה מטומטמת שזה בכלל קרה לי. איך לעזאזאל אני מכירה בחור שהוא כל עולמי ולפתע הכל מתפרק ? האם הייתם נשארים למען האהבה? עד היום הוא לא יוצא לי מהראש כל הזמן אני תוהה עם עצמי מה עולה בגורלו :(