היי
אני אנונימית בת 16 מהמרכז, עליתי השנה לתיכון כשלא הכרתי אף אחד.
היו לי שתי חבורות בכיתה, היה לי נחמד בשתיהן ואחרי כמה חודשים שתי החבורות החליטו ליצור קבוצה נוספת בלעדיי, מסתבר שאף חבורה לא אהבה את זה שאני בשתי חבורות..
הקיצר הייתי חצי שנה לבד, ואני עדין לבד.
זו היתה חצי שנה די קשה, לא דיברו איתי, אף אחד לא התעניין בי, הייתי לבד..
לא רציתי ללכת לבית ספר, וכשכן הלכתי.. התחבתי בשירותים כדי שלא יראו שאני לבד.
היה לי קשה.
למזלי עכשיו החופש הגדול.
יש לי חברים שהכרתי דרך רשתות חברתיות ואני מדברת איתם וכייף לי.
יש לי תוכניות לעתיד שלי, אבל כרגע ממש קשה לי. אני נמצאת בתקופה לא קלה, ואין אף אחד שיעזור לי.
מחר אני יוצאת לדייט עם מישהו שדיברנו קצת באינסטגרם, אבל אני מכירה אותו כי הוא לומד בתיכון אחר בעיר שלי.
בקיצור אני יושבת ומדברת איתו באינסטגרם, וגיליתי פתאום שאין לי חברה לשתף..
אני ניהייתי כל כך עצובה.. אני כל כך רוצה לשתף מישהי שתיהיה לי חברה ושתקשיב לי ושתתן לי עצות. אבל אין לי מי.
היה לי פעם הרבה חברות טובות אבל הן עברו תיכון ויש להן הרבה חברים חדשים והן כבר לא מתייחסות אליי, לא דיברנו מעל לחצי שנה.
אפשר עזרה ממישהו?
ההורים שלי לא עוזרים בכלום, רק "מנסים" לעזור אבל בתכלס הם רק זורקים לי מלח על הפצעים.
גם אח שלי לא עוזר בכלום כי הוא כל היום בצופים ויוצא עם חברים והוא עוד מעט מתגייס.
לעומתם המחנך שלי דווקא מקשיב לי ואחרי ששמע שאני רוצה לעבור בית ספר הוא רצה שניפגש ושנדבר בחופש שהוא ישכנע אותי להישאר.
הוא המחנך הכי טוב שהיה לי בכל התקופה של הבית ספר.
אבל אני לא ממש רוצה להישאר, אני רוצה להישאר רק בגלל המגמה שאני אוהבת.
אני רוצה חברה לשתף איתה דברים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות