בן זוג בעייתי, אני דואגת יותר מידי?

שלום לכולם,
אני יוצאת עם בחור מקסים מזה כשלושה חודשים..מצחיק,מפנק,מכבד, אינטיליגנט בקיצור, מישהו שאפילו לא חלמתי עליו :)
ועכשיו לבעיה..הוא נגעל מכל דבר שהוא נמרח, כן כן נמרח. אה,וכל דבר שהוא חלבי.
כלומר,כל הממרחים שאתם יכולים לחשוב עליהם הוא לא נוגע ורק שלא נוגע הוא גם מסתכל ועל סף הקאה (רציני).
הוא לא שותה חלב, או דברים שיש בהם חלב (נס, שוקו, מילקשייקים,עוגות גבינה ובכללי כל עוגה שהיא לא עוגת חנק בלבד).
אם יהיה בצל באוכל, הוא יברור את הבצל (כי גם זה הוא לא אוהב)הצידה ורק אז יאכל, כן כן כמו ילד בן שלוש שמפריד את האפונה מהאורז כי הוא רוצה ליד ולא על.

הבנתם את הרעיון, ואני מקווה שהבנתם גם את הסכנות, יש לו מחסור מטורף בויטמינים ובעיקר בסידן, לא משנה כמה אני מנסה אני לא מצליחה לשכנע אותו אפילו לטעום!! (לטעום גבינה כן? אם לא גבינה אז חומוס, קטשופ,בולגרית,מטבוחה משהו!)
אני דואגת לו, אני אוהבת אותו מאוד!! ויודעת שאני לא אהיה מוכנה לטפל בו לא בגלל שאני בחורה רעה ואגואיסטית, אלא כי אני יודעת שאכעס עליו אחרי שיהיה מאוחר מידי..למה? כי הוא לא מעריך את החיים שלו..אנשים יעשו הכל בשביל להיות בריאים, ישלמו הון תועפות בשביל לחיות, והוא בא לי בגישה פישרית שהוא לא יכול לאכול גבינה מסכנה כי הוא ניגעל והוא מקיא מזה..תבינו את המצב הוא אפילו לגעת באריזה לא יגע. והוא מקבל עליו את הגזירה המרה שהמחסור בסיד הוא זה שיהרוג אותו..

ניסיתי לשכנע אותו ללכת לפסיכולוג, הוא אמר שזה חארטה.
ניסיתי לשכנע אותו לטעום עם לחם כשאראה אותו,ביחד איתי, ושיהיה בסדר והוא יחיה,הוא לא מסכים.
ניסיתי לשכנע אותו לעשות בדיקת דם בשביל שידע לפחות מה מצבו כי הוא לא עשה מזה כמה שנים טובות, והוא לא מוכן כי הוא שונא מחטים והוא מתעלף..

אני כל כך מפחדת שיקרה לו משהו, אני לא מוכנה להיפרד ממנו, ואני בינתיים מתביישת להכיר אותו להורים ולהגיד שהוא לא אוכל בעיקרון כלום..(והוא גם נראה ככה הוא מאוד רזה ומאוד גבוה הוא מטר תשעים, חשוב לי שלפחות יראה יותר גדול ממני ולא אני יותר גדולה ממנו..ואני מטר חמישים וקצת..)

יש משהו שאפשר לעשות?? להתעקש יותר?..לעזוב אותו לנפשו?..אולי בכלל זה לא ענייני? אחרי הכל שלושה חודשים..או שאני באמת דואגת יותר מידי ויהיה בסדר?..
אשמח לכל תגובה, ושיהיה לכולם שבוע טוב :)